1
וַיְהִ֧י דְבַר־יְהוָ֛ה אֶל־יֹונָ֖ה שֵׁנִ֥ית לֵאמֹֽר׃
4Q82
ויהי דבר [יהוה אל יונה שנית ]ל̇[אמר ]
Mur88ויהי דב[ר יהוה אל יונה ש]נית לאמ̇ר̇
2
ק֛וּם לֵ֥ךְ אֶל־נִֽינְוֵ֖ה הָעִ֣יר הַגְּדֹולָ֑ה וִּקְרָ֤א אֵלֶ֨יהָ֙ אֶת־הַקְּרִיאָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י דֹּבֵ֥ר אֵלֶֽיךָ׃
4Q76
[. ]° ° [. ]° [. וקרא אליה את הקרי]אה כזות אשר אנכי ד̇[בר אליך ]
4Q82[קום ]ל[כ]ה̇ אל נינוה העיר הגדולה [וקרא אליה את הקריאה אשר אנוכי ]דובר א̇לי̇כ̇ה̇
Mur88ק[ו]ם̇ לך א̇ל̇ [נינוה העיר ]ה̇ג̇ד̇[ו]ל[ה וקרא א]ליה [את ה]ק̇ריאה א̇ש̇ר̇ אנכי דבר אליך
3
וַיָּ֣קָם יֹונָ֗ה וַיֵּ֛לֶךְ אֶל־נִֽינְוֶ֖ה כִּדְבַ֣ר יְהוָ֑ה וְנִֽינְוֵ֗ה הָיְתָ֤ה עִיר־גְּדֹולָה֙ לֵֽאלֹהִ֔ים מַהֲלַ֖ךְ שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִֽים׃
4Q82
ו̇י̇קו[ם יונה וילך אל נינוה כדבר יהוה . ]° [. ]
Mur88וי̇קם [י]ונה וילך אל נ[י]נו̇ה כ̇ד̇ב̇[ר ]יהוה ונ[י]נוה היתה עיר גד̇ולה לאלהים מהלך שלשת ימים
4
וַיָּ֤חֶל יֹונָה֙ לָבֹ֣וא בָעִ֔יר מַהֲלַ֖ךְ יֹ֣ום אֶחָ֑ד וַיִּקְרָא֙ וַיֹּאמַ֔ר עֹ֚וד אַרְבָּעִ֣ים יֹ֔ום וְנִֽינְוֵ֖ה נֶהְפָּֽכֶת׃
Mur88
ו̇יח̇ל̇ י̇ו̇נ̇ה̇ לבוא ב̇עיר מהלך יום אחד ויקרא ויאמר עוד̇ ארבעים יום ונינוה [נהפכ]ת̇
5
וַֽיַּאֲמִ֛ינוּ אַנְשֵׁ֥י נִֽינְוֵ֖ה בֵּֽאלֹהִ֑ים וַיִּקְרְאוּ־צֹום֙ וַיִּלְבְּשׁ֣וּ שַׂקִּ֔ים מִגְּדֹולָ֖ם וְעַד־קְטַנָּֽם׃
Mur88
ויאמי̇[נ]ו̇ אנשי נינוה באלהים ויקר̇א̇ו̇ צ̇ום וילבשו שקים מגד̇ו̇לם ועד̇ [ק]טנם
6
וַיִּגַּ֤ע הַדָּבָר֙ אֶל־מֶ֣לֶך נִֽינְוֵ֔ה וַיָּ֨קָם֙ מִכִּסְאֹ֔ו וַיַּעֲבֵ֥ר אַדַּרְתֹּ֖ו מֵֽעָלָ֑יו וַיְכַ֣ס שַׂ֔ק וַיֵּ֖שֶׁב עַל־הָאֵֽפֶר׃
Mur88
ו̇[יגע ]ה̇דבר אל מלך נינוה ויקם מכסאו וי̇עבר אדרתו מעל̇י̇ו̇ ויכס שק [וישב ]על האפר
7
וַיַּזְעֵ֗ק וַיֹּ֨אמֶר֙ בְּנִֽינְוֵ֔ה מִטַּ֧עַם הַמֶּ֛לֶךְ וּגְדֹלָ֖יו לֵאמֹ֑ר הָאָדָ֨ם וְהַבְּהֵמָ֜ה הַבָּקָ֣ר וְהַצֹּ֗אן אַֽל־יִטְעֲמוּ֙ מְא֔וּמָה אַ֨ל־יִרְע֔וּ וּמַ֖יִם אַל־יִשְׁתּֽוּ׃
Mur88
ויזעק ויאמר̇ בנינוה מטעם המלך וגדל[יו ]לאמר ה̇א̇[דם ]והבהמה ה̇ב̇ק̇ר והצ̇[א]ן אל יטעמו מאומה אל ירעו ומי̇ם א[ל ישת]ו̇
8
וְיִתְכַּסּ֣וּ שַׂקִּ֗ים הָֽאָדָם֙ וְהַבְּהֵמָ֔ה וְיִקְרְא֥וּ אֶל־אֱלֹהִ֖ים בְּחָזְקָ֑ה וְיָשֻׁ֗בוּ אִ֚ישׁ מִדַּרְכֹּ֣ו הָֽרָעָ֔ה וּמִן־הֶחָמָ֖ס אֲשֶׁ֥ר בְּכַפֵּיהֶֽם׃
Mur88
ויתכסו ש̇קים הא̇ד̇ם והב̇ה̇מה̇ [ו]י̇קראו ע̇ל אלהים̇ [בח]זק̇[ה וישבו ]איש מדרכו ה̇ר̇ע̇[ה ]ו̇מן החמס אשר̇ ב̇כ̇פ̇[י]ה̇ם
9
מִֽי־יֹודֵ֣עַ יָשׁ֔וּב וְנִחַ֖ם הָאֱלֹהִ֑ים וְשָׁ֛ב מֵחֲרֹ֥ון אַפֹּ֖ו וְלֹ֥א נֹאבֵֽד׃
Mur88
מ̇י יודע [ישוב ונ]חם האלהי̇ם ושב̇ מ̇ח̇רון אפו ולא נאבד
10
וַיַּ֤רְא הָֽאֱלֹהִים֙ אֶֽת־מַ֣עֲשֵׂיהֶ֔ם כִּי־שָׁ֖בוּ מִדַּרְכָּ֣ם הָרָעָ֑ה וַיִּנָּ֣חֶם הָאֱלֹהִ֗ים עַל־הָרָעָ֛ה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר לַעֲשֹׂות־לָהֶ֖ם וְלֹ֥א עָשָֽׂה׃
Mur88
וירא האלהי̇ם את מע̇[שיהם ]כי שבו מדרכם ה̇ר̇ע̇ה וינחם האלהים על הרעה אשר [דבר ]ל̇ע̇שות להם ולא עשה