1
נִדְרַ֨שְׁתִּי֙ לְלֹ֣וא שָׁאָ֔לוּ נִמְצֵ֖אתִי לְלֹ֣א בִקְשֻׁ֑נִי אָמַ֨רְתִּי֙ הִנֵּ֣נִי הִנֵּ֔נִי אֶל־גֹּ֖וי לֹֽא־קֹרָ֥א בִשְׁמִֽי׃
1QIsaᵃ
נדרשתי ללוא שאלוני נמצית̇י ללוא בקשוני אמרתי הנני הנני אל גוי לוא קרא בשמיא
4Q56[נד]ר̇ש̇תי ל[לוא שאלו נמצאתי ללא בקשני אמרתי הנני הנני אל גוי לא ]ק̇ורא̇ [בשמי . ]
2
פֵּרַ֧שְׂתִּי יָדַ֛י כָּל־הַיֹּ֖ום אֶל־עַ֣ם סֹורֵ֑ר הַהֹלְכִים֙ הַדֶּ֣רֶךְ לֹא־טֹ֔וב אַחַ֖ר מַחְשְׁבֹתֵיהֶֽם׃
1QIsaᵃ
פרשתי ידי כול היום אל עמ סורה ההולכים הדרך לואטוב אח̇ר מח̇שבותיהמה
3
הָעָ֗ם הַמַּכְעִיסִ֥ים אֹותִ֛י עַל־פָּנַ֖י תָּמִ֑יד זֹֽבְחִים֙ בַּגַּנֹּ֔ות וּֽמְקַטְּרִ֖ים עַל־הַלְּבֵנִֽים׃
1QIsaᵃ
העם המכעיסים אותי על פני תמיד המה זובחים בגנות וינקו ידים על האבנים
4
הַיֹּֽשְׁבִים֙ בַּקְּבָרִ֔ים וּבַנְּצוּרִ֖ים יָלִ֑ינוּ הָאֹֽכְלִים֙ בְּשַׂ֣ר הַחֲזִ֔יר ופרק פִּגֻּלִ֖ים כְּלֵיהֶֽם׃
1QIsaᵃ
היושבים בקברים ובנצירים ילינו האוכלים בשר החוזיר ומרק פגולים בכליהמה
5
הָאֹֽמְרִים֙ קְרַ֣ב אֵלֶ֔יךָ אַל־תִּגַּשׁ־בִּ֖י כִּ֣י קְדַשְׁתִּ֑יךָ אֵ֚לֶּה עָשָׁ֣ן בְּאַפִּ֔י אֵ֥שׁ יֹקֶ֖דֶת כָּל־הַיֹּֽום׃
1QIsaᵃ
האומרים קרב אליכה א̇ל תגע ביא קדשתיכה אלה עשן באפי אש̇ יוקדת כול היום
6
הִנֵּ֥ה כְתוּבָ֖ה לְפָנָ֑י לֹ֤א אֶחֱשֶׂה֙ כִּ֣י אִם־שִׁלַּ֔מְתִּי וְשִׁלַּמְתִּ֖י עַל־חֵיקָֽם׃
1QIsaᵃ
הנה כתובה לפני לוא אחשה כיא אמ שלמתי ושלמתי אל חיקם
7
עֲ֠וֹנֹתֵיכֶם וַעֲוֹנֹ֨ת אֲבֹותֵיכֶ֤ם יַחְדָּו֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֤ר קִטְּרוּ֙ עַל־הֶ֣הָרִ֔ים וְעַל־הַגְּבָעֹ֖ות חֵרְפ֑וּנִי וּמַדֹּתִ֧י פְעֻלָּתָ֛ם רִֽאשֹׁנָ֖ה על־חֵיקָֽם׃ ס
1QIsaᵃ
עוונותיכמה ועונות אבותיכמה יחדו אמר יהוה אשר קטור̇[ו ]על הרים ועל הגבעות חרפוני ומדותי פועלתםה רישונה אל חיק̇םה
8
כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה כַּאֲשֶׁ֨ר יִמָּצֵ֤א הַתִּירֹושׁ֙ בָּֽאֶשְׁכֹּ֔ול וְאָמַר֙ אַל־תַּשְׁחִיתֵ֔הוּ כִּ֥י בְרָכָ֖ה בֹּ֑ו כֵּ֤ן אֶֽעֱשֶׂה֙ לְמַ֣עַן עֲבָדַ֔י לְבִלְתִּ֖י הַֽשְׁחִ֥ית הַכֹּֽל׃
1QIsaᵃ
כוה אמר יהוה כאשר ימצא התירוש באשכול ויואמר אל תשחיתוה̇י כיא ברכה בוא כן אעשה למען עבדי לבלתי השחית הכו̇ל
9
וְהֹוצֵאתִ֤י מִֽיַּעֲקֹב֙ זֶ֔רַע וּמִיהוּדָ֖ה יֹורֵ֣שׁ הָרָ֑י וִירֵשׁ֣וּהָ בְחִירַ֔י וַעֲבָדַ֖י יִשְׁכְּנוּ־שָֽׁמָּה׃
1QIsaᵃ
והוציתי מיעק̇וב זרע ומיהודה ירש הרי וירשוהי בחירי ועבדי ישכונו שמה
10
וְהָיָ֤ה הַשָּׁרֹון֙ לִנְוֵה־צֹ֔אן וְעֵ֥מֶק עָכֹ֖ור לְרֵ֣בֶץ בָּקָ֑ר לְעַמִּ֖י אֲשֶׁ֥ר דְּרָשֽׁוּנִי׃
1QIsaᵃ
והיאה השרון לנוי צואן ועמק עכו̇ר למרבצ בקר לעמי אשר דרשוני
11
וְאַתֶּם֙ עֹזְבֵ֣י יְהוָ֔ה הַשְּׁכֵחִ֖ים אֶת־הַ֣ר קָדְשִׁ֑י הַֽעֹרְכִ֤ים לַגַּד֙ שֻׁלְחָ֔ן וְהַֽמְמַלְאִ֖ים לַמְנִ֥י מִמְסָֽךְ׃
1QIsaᵃ
ואתמה עוזב[י ]יהוה השכחים את הר קודשי העורכים לגד שולחן וממלאים למני מסכה
12
וּמָנִ֨יתִי אֶתְכֶ֜ם לַחֶ֗רֶב וְכֻלְּכֶם֙ לַטֶּ֣בַח תִּכְרָ֔עוּ יַ֤עַן קָרָ֨אתִי֙ וְלֹ֣א עֲנִיתֶ֔ם דִּבַּ֖רְתִּי וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֑ם וַתַּעֲשׂ֤וּ הָרַע֙ בְּעֵינַ֔י וּבַאֲשֶׁ֥ר לֹֽא־חָפַ֖צְתִּי בְּחַרְתֶּֽם׃ פ
1QIsaᵃ
ומניתי אתכמה̇ לחרב וכולכמה לטבחה תכרעו יען קראתי ולוא ענ̇יתמה ד̇בר̇תי ולוא שמעתמה ותעשו הרע בעיני ובאשר לוא חפ̇צתי בחרתמה
13
לָכֵ֞ן כֹּה־אָמַ֣ר׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה הִנֵּ֨ה עֲבָדַ֤י׀ יֹאכֵ֨לוּ֙ וְאַתֶּ֣ם תִּרְעָ֔בוּ הִנֵּ֧ה עֲבָדַ֛י יִשְׁתּ֖וּ וְאַתֶּ֣ם תִּצְמָ֑אוּ הִנֵּ֧ה עֲבָדַ֛י יִשְׂמָ֖חוּ וְאַתֶּ֥ם תֵּבֹֽשׁוּ׃
1QIsaᵃ
לכן כוה אמר אדוני יהוה הנה עבדי יואכלו ואתמה תרעבו הנה עבדי ישתו ואתמה תצמאו הנה עבדי ישמחו ואתמה תבושו
14
הִנֵּ֧ה עֲבָדַ֛י יָרֹ֖נּוּ מִטּ֣וּב לֵ֑ב וְאַתֶּ֤ם תִּצְעֲקוּ֙ מִכְּאֵ֣ב לֵ֔ב וּמִשֵּׁ֥בֶר ר֖וּחַ תְּיֵלִֽילוּ׃
1QIsaᵃ
הנה עבדי ירננו בטוב לב ואתמה תזעקו מכאוב לב ומשברון רוח תילילו̇
15
וְהִנַּחְתֶּ֨ם שִׁמְכֶ֤ם לִשְׁבוּעָה֙ לִבְחִירַ֔י וֶהֱמִיתְךָ֖ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה וְלַעֲבָדָ֥יו יִקְרָ֖א שֵׁ֥ם אַחֵֽר׃
1QIsaᵃ
והנחתמה שמכמה ל̇שבועה לבחירי̇ והמיתכה אדוני יהוה ת̇מ̇יד
16
אֲשֶׁ֨ר הַמִּתְבָּרֵ֜ךְ בָּאָ֗רֶץ יִתְבָּרֵךְ֙ בֵּאלֹהֵ֣י אָמֵ֔ן וְהַנִּשְׁבָּ֣ע בָּאָ֔רֶץ יִשָּׁבַ֖ע בֵּאלֹהֵ֣י אָמֵ֑ן כִּ֣י נִשְׁכְּח֗וּ הַצָּרֹות֙ הָרִ֣אשֹׁנֹ֔ות וְכִ֥י נִסְתְּר֖וּ מֵעֵינָֽי׃
1QIsaᵃ
והיה הנשבע באלוהי אמן והנשבע̇ בארצ ישבע באלוהי אמן כיא נשכחו הצרות הרישונות וכיא נסתרו מעיני
17
כִּֽי־הִנְנִ֥י בֹורֵ֛א שָׁמַ֥יִם חֲדָשִׁ֖ים וָאָ֣רֶץ חֲדָשָׁ֑ה וְלֹ֤א תִזָּכַ֨רְנָה֙ הָרִ֣אשֹׁנֹ֔ות וְלֹ֥א תַעֲלֶ֖ינָה עַל־לֵֽב׃
1Q8
בורא ש̇[מים חד]ש̇י̇ם ו̇א̇רץ ח̇ד̇שה̇ ולא תז̇כר̇[נה הרא]ש̇נות ו̇לא תע[לינ]ה ע̇ל לב̇
1QIsaᵃכיא הנני בורא שמים חדשים וארצ חדשה ולוא תזכרנה הרי̇שונות ולוא תעלינא על לב
18
כִּֽי־אִם־שִׂ֤ישׂוּ וְגִ֨ילוּ֙ עֲדֵי־עַ֔ד אֲשֶׁ֖ר אֲנִ֣י בֹורֵ֑א כִּי֩ הִנְנִ֨י בֹורֵ֧א אֶת־יְרוּשָׁלִַ֛ם גִּילָ֖ה וְעַמָּ֥הּ מָשֹֽׂושׂ׃
1Q8
[כי אם שישו ]וגילו ע̇[די עד א]ש̇ר א̇ני בורא כי הנני בור[א את ירו]שלם ג̇ילה̇ [וע]מ̇ה̇ משוש̇
1QIsaᵃכיא אם שיש ו̇גיל עדי עד אשר אני בורא כיא הנני בורא את ירושלים גילה ועמה משוש
19
וְגַלְתִּ֥י בִירוּשָׁלִַ֖ם וְשַׂשְׂתִּ֣י בְעַמִּ֑י וְלֹֽא־יִשָּׁמַ֥ע בָּהּ֙ עֹ֔וד קֹ֥ול בְּכִ֖י וְקֹ֥ול זְעָקָֽה׃
1Q8
[וגלתי בירושלם ]וששתי ב̇ע̇מ̇[י ול]א̇ ישמע בה עוד קול בכי וקו̇ל̇ זע̇קה
1QIsaᵃוגלתי בירושלים וששתי בעמיא ולוא ישמע בה עוד קול בכי וקול זעקה
20
לֹא־יִֽהְיֶ֨ה מִשָּׁ֜ם עֹ֗וד ע֤וּל יָמִים֙ וְזָקֵ֔ן אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְמַלֵּ֖א אֶת־יָמָ֑יו כִּ֣י הַנַּ֗עַר בֶּן־מֵאָ֤ה שָׁנָה֙ יָמ֔וּת וְהַ֣חֹוטֶ֔א בֶּן־מֵאָ֥ה שָׁנָ֖ה יְקֻלָּֽל׃
1Q8
לא י̇ה̇יה שם עוד עול י̇מ̇י̇ם̇ [וזקן אשר ]לא ימלא את ימ̇י̇ו̇ כי הנער בן מאה שנה ימות וה̇ח̇וט̇א̇ בן מא̇ה שנה יקלל
1QIsaᵃולוא יהיה משמה עוד עויל ימים וזקן אשר לוא ימלה את ימיו כיא הנער בן מאה שנה ימות והחוטא בן מאה שנה יקולל
21
וּבָנ֥וּ בָתִּ֖ים וְיָשָׁ֑בוּ וְנָטְע֣וּ כְרָמִ֔ים וְאָכְל֖וּ פִּרְיָֽם׃
1Q8
וב̇[נ]ו̇ בת̇[ים ]וישבו ונט[עו כ]ר̇מ̇י̇ם ואכלו פ̇רים
1QIsaᵃובנו בתים וישבו ונטעו כרמים ואכלו את פריאם
22
לֹ֤א יִבְנוּ֙ וְאַחֵ֣ר יֵשֵׁ֔ב לֹ֥א יִטְּע֖וּ וְאַחֵ֣ר יֹאכֵ֑ל כִּֽי־כִימֵ֤י הָעֵץ֙ יְמֵ֣י עַמִּ֔י וּמַעֲשֵׂ֥ה יְדֵיהֶ֖ם יְבַלּ֥וּ בְחִירָֽי׃
1Q8
לא יבנו ואחר ישב לא יט̇ע̇ו̇ ואח̇ר̇ יאכל כי כימי הע̇ץ̇ ימי עמי ו̇מ̇ע̇ש̇ה̇ י̇ד̇יהם יבלו בחירי
1QIsaᵃלוא יבנו ואחר ישב לוא יטעו ואחר יואכל כיא כימי עצ ימי עמיא ומעשה ידיהמה יבלו בחירי
23
לֹ֤א יִֽיגְעוּ֙ לָרִ֔יק וְלֹ֥א יֵלְד֖וּ לַבֶּהָלָ֑ה כִּ֣י זֶ֜רַע בְּרוּכֵ֤י יְהוָה֙ הֵ֔מָּה וְצֶאֱצָאֵיהֶ֖ם אִתָּֽם׃
1Q8
לא יגעו לריק ולא ילדו לבהלה כי זרע ברכי יהוה הם וצאצא̇[יה]ם א̇תם
1QIsaᵃלוא יגעו לריק ולוא ילדו לבהלה כיא זרע ברך יהוה המה וצאצאיהמה אתם
24
וְהָיָ֥ה טֶֽרֶם־יִקְרָ֖אוּ וַאֲנִ֣י אֶעֱנֶ֑ה עֹ֛וד הֵ֥ם מְדַבְּרִ֖ים וַאֲנִ֥י אֶשְׁמָֽע׃
1Q8
והיה טרם יקראו ואני אענה עוד המה מדברים ואני אשמע
1QIsaᵃוהיה טרם יקראו ואני אענה עוד המה מדברים ואני אשמע
25
זְאֵ֨ב וְטָלֶ֜ה יִרְע֣וּ כְאֶחָ֗ד וְאַרְיֵה֙ כַּבָּקָ֣ר יֹֽאכַל־תֶּ֔בֶן וְנָחָ֖שׁ עָפָ֣ר לַחְמֹ֑ו לֹֽא־יָרֵ֧עוּ וְלֹֽא־יַשְׁחִ֛יתוּ בְּכָל־הַ֥ר קָדְשִׁ֖י אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ ס
1Q8
ז̇אב̇ [ו]טלה ירעו כ̇א̇ח̇ד̇ ו̇א̇ר̇י̇ה כבקר יאכל תב̇[ן ]ונחש עפר לחמו לא ירעו ולא ישחיתו בכל̇ [ה]ר̇ קדשי אמר יהוה
1QIsaᵃזב וטלה ירעו כאחד וארי כבקר יואכל תבן ונחש עפר לחמו לוא ירעו ולוא ישחיתו בכול הר קודשי אמר יהוה