1
וַיְהִ֡י בְּאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה לַמֶּ֣לֶךְ חִזְקִיָּ֗הוּ עָלָ֞ה סַנְחֵרִ֤יב מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ עַ֣ל כָּל־עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה הַבְּצֻרֹ֖ות וַֽיִּתְפְּשֵֽׂם׃
1QIsaᵃ
ויהי בארבע עשרה שנה למלכ חזקיה עלה סנחריב מלכ אשור על כול ערי יהודה הבצורות ויתפושם
4Q56[ויהי בארבע עשרה שנה למ]ל̇ך̇ חזקיהו עלה סנחריב מל[ך אשור על כל ערי יהודה הבצרות ויתפשם ]
2
וַיִּשְׁלַ֣ח מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֣וּר׀ אֶת־רַב־שָׁקֵ֨ה מִלָּכִ֧ישׁ יְרוּשָׁלְַ֛מָה אֶל־הַמֶּ֥לֶךְ חִזְקִיָּ֖הוּ בְּחֵ֣יל כָּבֵ֑ד וַֽיַּעֲמֹ֗ד בִּתְעָלַת֙ הַבְּרֵכָ֣ה הָעֶלְיֹונָ֔ה בִּמְסִלַּ֖ת שְׂדֵ֥ה כֹובֵֽס׃
1QIsaᵃ
וישלח מלך אשו את רב שקה מלכיש ירושלים אל המלך חזקיה בחיל כבד מאודה ויעמוד בתעלת הברכה העליונה במסלת שדי כובס
4Q56[וישלח מלך א]ש̇ור את רבשקה מלכיש י[רושלמה אל המלך חזקיהו בחיל כבד ויעמד בתעלת הב]ר̇כה העליו̇נה [במסלת שדה כובס ]
3
וַיֵּצֵ֥א אֵלָ֛יו אֶלְיָקִ֥ים בֶּן־חִלְקִיָּ֖הוּ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַבָּ֑יִת וְשֶׁבְנָא֙ הַסֹּפֵ֔ר וְיֹואָ֥ח בֶּן־אָסָ֖ף הַמַּזְכִּֽיר׃
1QIsaᵃ
ויצא אליו אליקים בן חלקיה אשר על הבי̇ת ושובנא הסופר̇ ויוא̇ח בן אספ המזכיר
4Q56[. ]°°° [. ]
4
וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ רַב־שָׁקֵ֔ה אִמְרוּ־נָ֖א אֶל־חִזְקִיָּ֑הוּ כֹּֽה־אָמַ֞ר הַמֶּ֤לֶךְ הַגָּדֹול֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר מָ֧ה הַבִּטָּחֹ֛ון הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר בָּטָֽחְתָּ׃
1QIsaᵃ
ויואמר אליהמה רב שקה אמורו נא אל חזקיה מלך יהודה כוה אמר המלך הגדול מלכ אשור מה הבטחון הזה אשר אתה בטחתה בו
5
אָמַ֨רְתִּי֙ אַךְ־דְּבַר־שְׂפָתַ֔יִם עֵצָ֥ה וּגְבוּרָ֖ה לַמִּלְחָמָ֑ה עַתָּה֙ עַל־מִ֣י בָטַ֔חְתָּ כִּ֥י מָרַ֖דְתָּ בִּֽי׃
1QIsaᵃ
אמרתה אכ דבר שפתים עצה וגבורא למלחמה עתה על מיא בטחתה כיא מרדתה ביא
6
הִנֵּ֣ה בָטַ֡חְתָּ עַל־מִשְׁעֶנֶת֩ הַקָּנֶ֨ה הָרָצ֤וּץ הַזֶּה֙ עַל־מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֨ר יִסָּמֵ֥ךְ אִישׁ֙ עָלָ֔יו וּבָ֥א בְכַפֹּ֖ו וּנְקָבָ֑הּ כֵּ֚ן פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֔יִם לְכָֽל־הַבֹּטְחִ֖ים עָלָֽיו׃
1QIsaᵃ
הנה בטחתה על משענת הקנה הרצוצ הזה על מצרים אשר יסמך איש עליו ובא בכפו ונקבה כן פרעוה מלכ מצרים לכול הבוטחים עליו
7
וְכִי־תֹאמַ֣ר אֵלַ֔י אֶל־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ בָּטָ֑חְנוּ הֲלֹוא־ה֗וּא אֲשֶׁ֨ר הֵסִ֤יר חִזְקִיָּ֨הוּ֙ אֶת־בָּמֹתָ֣יו וְאֶת־מִזְבְּחֹתָ֔יו וַיֹּ֤אמֶר לִֽיהוּדָה֙ וְלִיר֣וּשָׁלִַ֔ם לִפְנֵ֛י הַמִּזְבֵּ֥חַ הַזֶּ֖ה תִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ׃
1QIsaᵃ
וכיא תואמרו אלי על יהוה אלוהינו בטחנו הלוא הואה אשר הסיר חזקיה את במותיו ואת מזבחותיו ויואמר ליהודה ולירושלים לפני המזבח הזה תשתחוו̇ בירושלים
8
וְעַתָּה֙ הִתְעָ֣רֶב נָ֔א אֶת־אֲדֹנִ֖י הַמֶּ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וְאֶתְּנָ֤ה לְךָ֙ אַלְפַּ֣יִם סוּסִ֔ים אִם־תּוּכַ֕ל לָ֥תֶת לְךָ֖ רֹכְבִ֥ים עֲלֵיהֶֽם׃
1QIsaᵃ
ועתה התערבונא את אדוני המלך אשור ואתנה לכה אלפים סוסים אמ תוכל לתת לכה רוכבים עליהמה
9
וְאֵ֣יךְ תָּשִׁ֗יב אֵ֠ת פְּנֵ֨י פַחַ֥ת אַחַ֛ד עַבְדֵ֥י אֲדֹנִ֖י הַקְטַנִּ֑ים וַתִּבְטַ֤ח לְךָ֙ עַל־מִצְרַ֔יִם לְרֶ֖כֶב וּלְפָרָשִֽׁים׃
1QIsaᵃ
ואיכה תשיב את פני פחת אחד מעבדי אדוני הקטנים ותבטח לכם על מצרים לרכב ולפרשים
10
וְעַתָּה֙ הֲמִבַּלְעֲדֵ֣י יְהוָ֔ה עָלִ֛יתִי עַל־הָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את לְהַשְׁחִיתָ֑הּ יְהוָה֙ אָמַ֣ר אֵלַ֔י עֲלֵ֛ה אֶל־הָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את וְהַשְׁחִיתָֽהּ׃
1QIsaᵃ
ועתה המבלעדי יהוה עליתי על הארץ הזואת להשחיתה יהוה אמר אלי עלה אל הארץ הזות להשחיתה
11
וַיֹּ֣אמֶר אֶלְיָקִים֩ וְשֶׁבְנָ֨א וְיֹואָ֜ח אֶל־רַב־שָׁקֵ֗ה דַּבֶּר־נָ֤א אֶל־עֲבָדֶ֨יךָ֙ אֲרָמִ֔ית כִּ֥י שֹׁמְעִ֖ים אֲנָ֑חְנוּ וְאַל־תְּדַבֵּ֤ר אֵלֵ֨ינוּ֙ יְהוּדִ֔ית בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־הַחֹומָֽה׃
1QIsaᵃ
ויואמר̇ו אליו אליקים ושובנא ויואח דברנא עמ עבדיך עמנו ארמית כיא שומעים אנחנו ואל תדבר את הדברים האלה באוז̇ני האנשים היושבים על החומה
12
וַיֹּ֣אמֶר רַב־שָׁקֵ֗ה הַאֶ֨ל אֲדֹנֶ֤יךָ וְאֵלֶ֨יךָ֙ שְׁלָחַ֣נִי אֲדֹנִ֔י לְדַבֵּ֖ר אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה הֲלֹ֣א עַל־הָאֲנָשִׁ֗ים הַיֹּֽשְׁבִים֙ עַל־הַ֣חֹומָ֔ה לֶאֱכֹ֣ל אֶת־חראיהם וְלִשְׁתֹּ֛ות אֶת־שׁיניהם עִמָּכֶֽם׃
1QIsaᵃ
ויואמר רב שקה האליכמה ועל אדוניכמה שלחני אדוני לדבר את הדברים האלה הלוא על האנשים היושבים על החומה לאכול את חריהמה ולשתות את שיניהמה עמכמה
13
וַֽיַּעֲמֹד֙ רַב־שָׁקֵ֔ה וַיִּקְרָ֥א בְקֹול־גָּדֹ֖ול יְהוּדִ֑ית וַיֹּ֕אמֶר שִׁמְע֗וּ אֶת־דִּבְרֵ֛י הַמֶּ֥לֶךְ הַגָּדֹ֖ול מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃
1QIsaᵃ
ויעמ̇ו̇ד רב השקה ויקרא בקול גדול יהודית ויואמר שמעו את דברי המלך הגדול מלך אשור
14
כֹּ֚ה אָמַ֣ר הַמֶּ֔לֶךְ אַל־יַשִּׁ֥א לָכֶ֖ם חִזְקִיָּ֑הוּ כִּ֥י לֹֽא־יוּכַ֖ל לְהַצִּ֥יל אֶתְכֶֽם׃
1QIsaᵃ
כוה אמר מלך אשור אל ישא לכמה יחזקיה כיא לוא יוכל להציל אתכמה
15
וְאַל־יַבְטַ֨ח אֶתְכֶ֤ם חִזְקִיָּ֨הוּ֙ אֶל־יְהוָ֣ה לֵאמֹ֔ר הַצֵּ֥ל יַצִּילֵ֖נוּ יְהוָ֑ה לֹ֤א תִנָּתֵן֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את בְּיַ֖ד מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃
1QIsaᵃ
ואל יבטח אתכמה חוזקיה אל יהוה לאמור הצל יצילנו יהוה ולוא תנתן העיר הזואת ביד מלך אשור
16
אַֽל־תִּשְׁמְע֖וּ אֶל־חִזְקִיָּ֑הוּ ס כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר הַמֶּ֣לֶךְ אַשּׁ֗וּר עֲשֽׂוּ־אִתִּ֤י בְרָכָה֙ וּצְא֣וּ אֵלַ֔י וְאִכְל֤וּ אִישׁ־גַּפְנֹו֙ וְאִ֣ישׁ תְּאֵנָתֹ֔ו וּשְׁת֖וּ אִ֥ישׁ מֵי־בֹורֹֽו׃
1QIsaᵃ
אל תשמעו אל חוזקיה כיא כוה אמר מלך אשור עשו אתי ברכה וצאו אלי ואכולו איש את גפנו ואיש את תנתו ושתו איש מי בורו
17
עַד־בֹּאִ֕י וְלָקַחְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם אֶל־אֶ֣רֶץ כְּאַרְצְכֶ֑ם אֶ֤רֶץ דָּגָן֙ וְתִירֹ֔ושׁ אֶ֥רֶץ לֶ֖חֶם וּכְרָמִֽים׃
1QIsaᵃ
עד בואי ולקחתי אתכמה אל ארצ כארצכמה אל ארץ דגן ותירוש ארץ לחם וכר̇מים
18
פֶּן־יַסִּ֨ית אֶתְכֶ֤ם חִזְקִיָּ֨הוּ֙ לֵאמֹ֔ר יְהוָ֖ה יַצִּילֵ֑נוּ הַהִצִּ֜ילוּ אֱלֹהֵ֤י הַגֹּויִם֙ אִ֣ישׁ אֶת־אַרְצֹ֔ו מִיַּ֖ד מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃
1QIsaᵃ
פן̇ יסית אתכמה חוזקיה לאמור יהוה יצילנו ההצילו̇ א̇לוהי הגואים איש ארצו מיד מלך אשור
19
אַיֵּ֞ה אֱלֹהֵ֤י חֲמָת֙ וְאַרְפָּ֔ד אַיֵּ֖ה אֱלֹהֵ֣י סְפַרְוָ֑יִם וְכִֽי־הִצִּ֥ילוּ אֶת־שֹׁמְרֹ֖ון מִיָּדִֽי׃
1QIsaᵃ
איה אלוהי חמת וארפד איה אלוהי ס̇פרי̇ים וכיא ההצילו את שומרון מידי
20
מִ֗י בְּכָל־אֱלֹהֵ֤י הָֽאֲרָצֹות֙ הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁר־הִצִּ֥ילוּ אֶת־אַרְצָ֖ם מִיָּדִ֑י כִּֽי־יַצִּ֧יל יְהוָ֛ה אֶת־יְרוּשָׁלִַ֖ם מִיָּדִֽי׃
1QIsaᵃ
מיא בכול אלוהי הארצות האלה אשר הצילו את ארצם מידי כיא יציל יהוה את ירושלים מידי
21
וַֽיַּחֲרִ֔ישׁוּ וְלֹֽא־עָנ֥וּ אֹתֹ֖ו דָּבָ֑ר כִּֽי־מִצְוַ֨ת הַמֶּ֥לֶךְ הִ֛יא לֵאמֹ֖ר לֹ֥א תַעֲנֻֽהוּ׃
1QIsaᵃ
והחרישו ולוא ענו אותוה דבר כיא מצות המלך היה לאמור לוא תענוהו
22
וַיָּבֹ֣א אֶלְיָקִ֣ים בֶּן־חִלְקִיָּ֣הוּ אֲשֶׁר־עַל־הַ֠בַּיִת וְשֶׁבְנָ֨א הַסֹּופֵ֜ר וְיֹואָ֨ח בֶּן־אָסָ֧ף הַמַּזְכִּ֛יר אֶל־חִזְקִיָּ֖הוּ קְרוּעֵ֣י בְגָדִ֑ים וַיַּגִּ֣ידוּ לֹ֔ו אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י רַב־שָׁקֵֽה׃ ס
1QIsaᵃ
ויבוא אליקים בן חלקיה אשר על הבית ושובנא הסופר ויואח בן אסף המזכיר אל חוזקיה קרועי בגדים ויגידו לוא את דברי רב שקה