1
הֵ֥ן לְצֶ֖דֶק יִמְלָךְ־מֶ֑לֶךְ וּלְשָׂרִ֖ים לְמִשְׁפָּ֥ט יָשֹֽׂרוּ׃
1QIsaᵃ
הנה לצדק ימלוך מלך ולשרים למשפט ישרו
2
וְהָיָה־אִ֥ישׁ כְּמַֽחֲבֵא־ר֖וּחַ וְסֵ֣תֶר זָ֑רֶם כְּפַלְגֵי־מַ֣יִם בְּצָיֹ֔ון כְּצֵ֥ל סֶֽלַע־כָּבֵ֖ד בְּאֶ֥רֶץ עֲיֵפָֽה׃
1QIsaᵃ
והיה איש כמחבה רוח וסתרם זרם כפלגי מים בציין בצל סלע כבד בארץ עיפה
3
וְלֹ֥א תִשְׁעֶ֖ינָה עֵינֵ֣י רֹאִ֑ים וְאָזְנֵ֥י שֹׁמְעִ֖ים תִּקְשַֽׁבְנָה׃
1QIsaᵃ
ולוא תשענה עיני ראים ואזני שומעים תקשבנה
4
וּלְבַ֥ב נִמְהָרִ֖ים יָבִ֣ין לָדָ֑עַת וּלְשֹׁ֣ון עִלְּגִ֔ים תְּמַהֵ֖ר לְדַבֵּ֥ר צָחֹֽות׃
1QIsaᵃ
ולבב נמהרים יבין לדעת ולשון עלגים תמהר לדבר צוחות
5
לֹֽא־יִקָּרֵ֥א עֹ֛וד לְנָבָ֖ל נָדִ֑יב וּלְכִילַ֕י לֹ֥א יֵֽאָמֵ֖ר שֹֽׁועַ׃
1QIsaᵃ
לוא יקראו עוד לנבל נדיב ולכילי לוא יואמר שוע
6
כִּ֤י נָבָל֙ נְבָלָ֣ה יְדַבֵּ֔ר וְלִבֹּ֖ו יַעֲשֶׂה־אָ֑וֶן לַעֲשֹׂ֣ות חֹ֗נֶף וּלְדַבֵּ֤ר אֶל־יְהוָה֙ תֹּועָ֔ה לְהָרִיק֙ נֶ֣פֶשׁ רָעֵ֔ב וּמַשְׁקֶ֥ה צָמֵ֖א יַחְסִֽיר׃
1QIsaᵃ
כי נבל נבלה ידבר ולבו חושב און לעשות חנף ולדבר אל יהוה תועה להריק נפש רעב ומשקה צמא יחסיר
7
וְכֵלַ֖י כֵּלָ֣יו רָעִ֑ים ה֚וּא זִמֹּ֣ות יָעָ֔ץ לְחַבֵּ֤ל ענוים בְּאִמְרֵי־שֶׁ֔קֶר וּבְדַבֵּ֥ר אֶבְיֹ֖ון מִשְׁפָּֽט׃
1QIsaᵃ
וכילי כליו רעים והוא זמות יעצ לחבל עניים באמרי שקר ובדבר̇ אביונים משפט
8
וְנָדִ֖יב נְדִיבֹ֣ות יָעָ֑ץ וְה֖וּא עַל־נְדִיבֹ֥ות יָקֽוּם׃ פ
1QIsaᵃ
ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום
9
נָשִׁים֙ שַֽׁאֲנַנֹּ֔ות קֹ֖מְנָה שְׁמַ֣עְנָה קֹולִ֑י בָּנֹות֙ בֹּֽטחֹ֔ות הַאְזֵ֖נָּה אִמְרָתִֽי׃
1QIsaᵃ
נשימ שאננות קומנה שמענה קולי בנות בוטחות האזינה אמרתי
10
יָמִים֙ עַל־שָׁנָ֔ה תִּרְגַּ֖זְנָה בֹּֽטְחֹ֑ות כִּ֚י כָּלָ֣ה בָצִ֔יר אֹ֖סֶף בְּלִ֥י יָבֹֽוא׃
1QIsaᵃ
ימים על שנה תרגזנה הבוטחות כי כלה בציר אסף בל יבוא
11
חִרְדוּ֙ שַֽׁאֲנַנֹּ֔ות רְגָ֖זָה בֹּֽטְחֹ֑ות פְּשֹׁ֣טָֽה וְעֹ֔רָה וַחֲגֹ֖ורָה עַל־חֲלָצָֽיִם׃
1QIsaᵃ
חרדו שאנ̇נות רגזה בוטחות פשטה יערו חגרנה וספדנה על החלצים
12
עַל־שָׁדַ֖יִם סֹֽפְדִ֑ים עַל־שְׂדֵי־חֶ֕מֶד עַל־גֶּ֖פֶן פֹּרִיָּֽה׃
1QIsaᵃ
על שדים סופדים על שדי חמדה על גפן פריה
13
עַ֚ל אַדְמַ֣ת עַמִּ֔י קֹ֥וץ שָׁמִ֖יר תַּֽעֲלֶ֑ה כִּ֚י עַל־כָּל־בָּתֵּ֣י מָשֹׂ֔ושׂ קִרְיָ֖ה עַלִּיזָֽה׃
1QIsaᵃ
על אדמת עמי קוץ ושמיר תעלה כי על כול בתי משוש קריה עלי̇זה
14
כִּֽי־אַרְמֹ֣ון נֻטָּ֔שׁ הֲמֹ֥ון עִ֖יר עֻזָּ֑ב עֹ֣פֶל וָבַ֜חַן הָיָ֨ה בְעַ֤ד מְעָרֹות֙ עַד־עֹולָ֔ם מְשֹׂ֥ושׂ פְּרָאִ֖ים מִרְעֵ֥ה עֲדָרִֽים׃
1QIsaᵃ
כי ארמון נטש המון עיר עזב עופל ובחן היה בעד מערות עד עולם משוש פראים מרעה לעדרים
15
עַד־יֵ֨עָרֶ֥ה עָלֵ֛ינוּ ר֖וּחַ מִמָּרֹ֑ום וְהָיָ֤ה מִדְבָּר֙ לַכַּרְמֶ֔ל וכרמל לַיַּ֥עַר יֵחָשֵֽׁב׃
1QIsaᵃ
עד יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרםל וכרמל ליער יחשב
16
וְשָׁכַ֥ן בַּמִּדְבָּ֖ר מִשְׁפָּ֑ט וּצְדָקָ֖ה בַּכַּרְמֶ֥ל תֵּשֵֽׁב׃
1QIsaᵃ
ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב
17
וְהָיָ֛ה מַעֲשֵׂ֥ה הַצְּדָקָ֖ה שָׁלֹ֑ום וַֽעֲבֹדַת֙ הַצְּדָקָ֔ה הַשְׁקֵ֥ט וָבֶ֖טַח עַד־עֹולָֽם׃
1Q8
[הצדקה שלום ועבדת הצדקה ]ה̇ש̇קט̇ [ובטח עד עולם ]
1QIsaᵃוהיה מעשה הצדקה לשלום ועבודת הצדקה השקט ובטח עד עולם
18
וְיָשַׁ֥ב עַמִּ֖י בִּנְוֵ֣ה שָׁלֹ֑ום וּֽבְמִשְׁכְּנֹות֙ מִבְטַחִ֔ים וּבִמְנוּחֹ֖ת שַׁאֲנַנֹּֽות׃
1Q8
[וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת ]שאננות
1QIsaᵃוישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחות שאננות
19
וּבָרַ֖ד בְּרֶ֣דֶת הַיָּ֑עַר וּבַשִּׁפְלָ֖ה תִּשְׁפַּ֥ל הָעִֽיר׃
1Q8
[וברד ברדת היער ובשפלה תשפל העיר ]
1QIsaᵃוברד ברדת היער ובשפלה תשפל היער
20
אַשְׁרֵיכֶ֕ם זֹרְעֵ֖י עַל־כָּל־מָ֑יִם מְשַׁלְּחֵ֥י רֶֽגֶל־הַשֹּׁ֖ור וְהַחֲמֹֽור׃ ס
1Q8
[א]ש̇ריכם [זרעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור ]
1QIsaᵃאשריכמה זורעי על כול מים ומשלחי רגל השור והחמור