1
הָעָם֙ הַהֹלְכִ֣ים בַּחֹ֔שֶׁךְ רָא֖וּ אֹ֣ור גָּדֹ֑ול יֹשְׁבֵי֙ בְּאֶ֣רֶץ צַלְמָ֔וֶת אֹ֖ור נָגַ֥הּ עֲלֵיהֶֽם׃
1QIsaᵃ
העמ ההולכים בחושך ראו אור גדול יושבי בארץ צלמות אור נגה עליהם
2
הִרְבִּ֣יתָ הַגֹּ֔וי לא הִגְדַּ֣לְתָּ הַשִּׂמְחָ֑ה שָׂמְח֤וּ לְפָנֶ֨יךָ֙ כְּשִׂמְחַ֣ת בַּקָּצִ֔יר כַּאֲשֶׁ֥ר יָגִ֖ילוּ בְּחַלְּקָ֥ם שָׁלָֽל׃
1QIsaᵃ
הרביתה הגוי לוא הגדלתה השמחה שמחו לפניך כשמחת בקציר כאשר יגילו בחלקם שלל
3
כִּ֣י׀ אֶת־עֹ֣ל סֻבֳּלֹ֗ו וְאֵת֙ מַטֵּ֣ה שִׁכְמֹ֔ו שֵׁ֖בֶט הַנֹּגֵ֣שׂ בֹּ֑ו הַחִתֹּ֖תָ כְּיֹ֥ום מִדְיָֽן׃
1QIsaᵃ
כי את עולוסבלו ואת מטה שכמו שבט הנוגש בו ו̇החתת כיום מדים
4Q57[ואת מטה שכמו שבט הנגש בו הח]ת̇ותי כ̇[יום מדין ]
4
כִּ֤י כָל־סְאֹון֙ סֹאֵ֣ן בְּרַ֔עַשׁ וְשִׂמְלָ֖ה מְגֹולָלָ֣ה בְדָמִ֑ים וְהָיְתָ֥ה לִשְׂרֵפָ֖ה מַאֲכֹ֥לֶת אֵֽשׁ׃
1QIsaᵃ
כי כול סאון סאן ברעש ושמלה מגוללה בדמים והיתה לשרפה מאכלת אש
4Q57[כי כל סאון סאן ברעש ושמלה מגוללה בדמי]ם̇ ו̇היתה ל̇שר̇[פה מאכלת אש ]
5
כִּי־יֶ֣לֶד יֻלַּד־לָ֗נוּ בֵּ֚ן נִתַּן־לָ֔נוּ וַתְּהִ֥י הַמִּשְׂרָ֖ה עַל־שִׁכְמֹ֑ו וַיִּקְרָ֨א שְׁמֹ֜ו פֶּ֠לֶא יֹועֵץ֙ אֵ֣ל גִּבֹּ֔ור אֲבִיעַ֖ד שַׂר־שָׁלֹֽום׃
1QIsaᵃ
כי ילד יולד לנו בן נתן לנו ותהייהמשורה על שכמו וקרא שמו פלא יועץ אל גבור אבי עד שר השלום
4Q57[כי ילד ילד לנו בן נתן לנו ותהי המשרה ע]ל שכמו ויקרא שמו פל̇א̇ [יועץ אל גבור אביעד שר שלום ]
6
למרבה הַמִּשְׂרָ֜ה וּלְשָׁלֹ֣ום אֵֽין־קֵ֗ץ עַל־כִּסֵּ֤א דָוִד֙ וְעַל־מַמְלַכְתֹּ֔ו לְהָכִ֤ין אֹתָהּ֙ וּֽלְסַעֲדָ֔הּ בְּמִשְׁפָּ֖ט וּבִצְדָקָ֑ה מֵעַתָּה֙ וְעַד־עֹולָ֔ם קִנְאַ֛ת יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות תַּעֲשֶׂה־זֹּֽאת׃ ס
1QIsaᵃ
למרבה המשו̇רה ולשלום אין קץ על כסה דויד ועל ממלכתו להכין אותו ולסעדו̇ במשפט ובצדקה מעתה ועד עולם קנאת יהוה צבאות תעשה זאות̇
4Q57[למרבה המשר]ה ולשלום̇ אין קץ על כ̇סיא̇ ד̇[ויד ועל ממלכתו להכין אתה ולסעדה במשפט ובצ]ד̇קה מעתה [ו]ע̇ד עולם [קנאת יהוה צבאות תעשה זאת ]
7
דָּבָ֛ר שָׁלַ֥ח אֲדֹנָ֖י בְּיַעֲקֹ֑ב וְנָפַ֖ל בְּיִשְׂרָאֵֽל׃
1QIsaᵃ
דבר שלח יהוה ביעקוב ונפל בישראל
4Q57[דבר שלח אדני ביעקב ונפל בישרא]ל̇
8
וְיָדְעוּ֙ הָעָ֣ם כֻּלֹּ֔ו אֶפְרַ֖יִם וְיֹושֵׁ֣ב שֹׁמְרֹ֑ון בְּגַאֲוָ֛ה וּבְגֹ֥דֶל לֵבָ֖ב לֵאמֹֽר׃
1QIsaᵃ
וירע̇ו העם כלו אפרים ויושב̇י̇ שמרון בגאוה ובגדל לבב לאמור
4Q57[וידעו ה]ע̇ם כולו אפר̇[ים ויושב שמרון בגאוה ובגדל לבב לאמר ]
9
לְבֵנִ֥ים נָפָ֖לוּ וְגָזִ֣ית נִבְנֶ֑ה שִׁקְמִ֣ים גֻּדָּ֔עוּ וַאֲרָזִ֖ים נַחֲלִֽיף׃
1QIsaᵃ
לבנים נפלו וגזית נבנ̇ה שקמים גדעו וארזים נחליף
4Q57[לבנים נפלו וגזית ]נ̇בנה̇ שוקמי[ם גדעו וארזים נחליף ]
10
וַיְשַׂגֵּ֧ב יְהוָ֛ה אֶת־צָרֵ֥י רְצִ֖ין עָלָ֑יו וְאֶת־אֹיְבָ֖יו יְסַכְסֵֽךְ׃
1QIsaᵃ
וישגב יה̇[וה ]את צרי רציאן עליו ואת אויביו יסכסך
4Q56[. וישגב יהוה את צר]י̇ רצין [עליו ואת איביו יסכסך ]
4Q57[וישגב יהוה את צרי רצין על]י̇ו ואת אויביו יסכס̇[ך ]
11
אֲרָ֣ם מִקֶּ֗דֶם וּפְלִשְׁתִּים֙ מֵֽאָחֹ֔ור וַיֹּאכְל֥וּ אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּכָל־פֶּ֑ה בְּכָל־זֹאת֙ לֹא־שָׁ֣ב אַפֹּ֔ו וְעֹ֖וד יָדֹ֥ו נְטוּיָֽה׃
1QIsaᵃ
ארם מקדם ופלש̇[תיים מא]חור ויאכלו̇ את ישראל בכול פה ובכול זוות̇ לוא שב אפו ועוד ידיו נטויה
4Q56[ארם מקדם ופלשתים מאחור ויאכלו את ישראל בכל פה ב]כ̇ל ז̇א̇ת̇
4Q57[ארם מקדם ופלשתים מאחור ויאכלו את ישראל ב]כ̇ול פה ובכול ז̇ו̇א̇[ת לא שב אפו ועוד ידו נטויה ]
12
וְהָעָ֥ם לֹא־שָׁ֖ב עַד־הַמַּכֵּ֑הוּ וְאֶת־יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות לֹ֥א דָרָֽשׁוּ׃ ס
1QIsaᵃ
והעם לוא שב על המכהו ואת יהוה צבאות לוא דרשו
4Q57[והעם לא שב עד המכהו ]ואת י̇[הוה צבאות לא דרשו . ]
13
וַיַּכְרֵ֨ת יְהוָ֜ה מִיִּשְׂרָאֵ֗ל רֹ֧אשׁ וְזָנָ֛ב כִּפָּ֥ה וְאַגְמֹ֖ון יֹ֥ום אֶחָֽד׃
1QIsaᵃ
ויכרת יהוה מישראל ראש וזנב כפה ואגמן ביום אחד
14
זָקֵ֥ן וּנְשׂוּא־פָנִ֖ים ה֣וּא הָרֹ֑אשׁ וְנָבִ֥יא מֹֽורֶה־שֶּׁ֖קֶר ה֥וּא הַזָּנָֽב׃
1QIsaᵃ
זקן ונשא פנים הוא הרואש ונביא מורה שקר הוא הזנב
15
וַיִּֽהְי֛וּ מְאַשְּׁרֵ֥י הָֽעָם־הַזֶּ֖ה מַתְעִ֑ים וּמְאֻשָּׁרָ֖יו מְבֻלָּעִֽים׃
1QIsaᵃ
ויהיו מאשרי העם הזה מתעים ומאשריו מבלעים
16
עַל־כֵּ֨ן עַל־בַּחוּרָ֜יו לֹֽא־יִשְׂמַ֣ח׀ אֲדֹנָ֗י וְאֶת־יְתֹמָ֤יו וְאֶת־אַלְמְנֹתָיו֙ לֹ֣א יְרַחֵ֔ם כִּ֤י כֻלֹּו֙ חָנֵ֣ף וּמֵרַ֔ע וְכָל־פֶּ֖ה דֹּבֵ֣ר נְבָלָ֑ה בְּכָל־זֹאת֙ לֹא־שָׁ֣ב אַפֹּ֔ו וְעֹ֖וד יָדֹ֥ו נְטוּיָֽה׃
1QIsaᵃ
על כן על בחוריו לוא יחמול אדוני ואת יתומיו ואת אלמנותיו לוא ירחם כי כולו חנפ ומרע וכול פה דבר נבלה בכול זואת לוא שב אפו ועוד ידיו נטויה
17
כִּֽי־בָעֲרָ֤ה כָאֵשׁ֙ רִשְׁעָ֔ה שָׁמִ֥יר וָשַׁ֖יִת תֹּאכֵ֑ל וַתִּצַּת֙ בְּסִֽבְכֵ֣י הַיַּ֔עַר וַיִּֽתְאַבְּכ֖וּ גֵּא֥וּת עָשָֽׁן׃
1QIsaᵃ
כי בערה כאש רשעה שמיר ושית תואכל ותצת בסבכי היער ויתאבכו גיאות עשן
4Q59תאכל ותצת ב̇ס̇ב̇[כי הי]ע̇ר ויתאב̇כ̇[ו גאות עשן ]
18
בְּעֶבְרַ֛ת יְהוָ֥ה צְבָאֹ֖ות נֶעְתַּ֣ם אָ֑רֶץ וַיְהִ֤י הָעָם֙ כְּמַאֲכֹ֣לֶת אֵ֔שׁ אִ֥ישׁ אֶל־אָחִ֖יו לֹ֥א יַחְמֹֽלוּ׃
1QIsaᵃ
מעברת יהוה צבאות נתעם הארץ ויהיו העמ כמאכלת אש איש אל אחיו לוא יחמולו
4Q59[בעברת יהוה צבאות נעתם אר]ץ̇ [ויהי העם ]כמאכ̇לת אש איש אל̇ [א]ח̇י̇ו̇ לא יחמל[ו ]
19
וַיִּגְזֹ֤ר עַל־יָמִין֙ וְרָעֵ֔ב וַיֹּ֥אכַל עַל־שְׂמֹ֖אול וְלֹ֣א שָׂבֵ֑עוּ אִ֥ישׁ בְּשַׂר־זְרֹעֹ֖ו יֹאכֵֽלוּ׃
1QIsaᵃ
ויגזר על ימין ורעב ויאכל ועל שמאול ולוא שבעו איש בשר זרועו
4Q59[ויגזר על ימין ורעב ויאכל על שמאול ול]א שבעו איש בשר זרעיו י̇אכלו
20
מְנַשֶּׁ֣ה אֶת־אֶפְרַ֗יִם וְאֶפְרַ֨יִם֙ אֶת־מְנַשֶּׁ֔ה יַחְדָּ֥ו הֵ֖מָּה עַל־יְהוּדָ֑ה בְּכָל־זֹאת֙ לֹא־שָׁ֣ב אַפֹּ֔ו וְעֹ֖וד יָדֹ֥ו נְטוּיָֽה׃ ס
1QIsaᵃ
ויאכל מנשה את אפרים ואפרים את מנשה יחדו המה על יהודה ובכול זואת לוא שב אפו ועוד ידיו נטויה
4Q59מנש[ה את אפרים ואפרים את מנשה יחדו המה על יהוד]ה̇ בכל זאת לא שב אפו ו̇עוד י̇[דו נטויה ]