Exodus 10

Preserved here: 4Q11, 4Q14, 4Q22

1
וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בֹּ֖א אֶל־פַּרְעֹ֑ה כִּֽי־אֲנִ֞י הִכְבַּ֤דְתִּי אֶת־לִבֹּו֙ וְאֶת־לֵ֣ב עֲבָדָ֔יו לְמַ֗עַן שִׁתִ֛י אֹתֹתַ֥י אֵ֖לֶּה בְּקִרְבֹּו׃
4Q11
[ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי א]ת ל[בו ]ו̇את לב [עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו ]
4Q14
[. כי אני הכבדתי את לבו ו]את לב עב̇[דיו למען שתי אתתי אלה בקרבו ]
4Q22
ו [יאומר יהוה אל משה ]ב̇וא אל פ̇[רעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אתתי אלה ]ב̇קר̇[בו ]
2
וּלְמַ֡עַן תְּסַפֵּר֩ בְּאָזְנֵ֨י בִנְךָ֜ וּבֶן־בִּנְךָ֗ אֵ֣ת אֲשֶׁ֤ר הִתְעַלַּ֨לְתִּי֙ בְּמִצְרַ֔יִם וְאֶת־אֹתֹתַ֖י אֲשֶׁר־שַׂ֣מְתִּי בָ֑ם וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃
4Q11
[ולמען תספר באזני בנך ]ו̇בן בנך [את אשר התעללתי במצרים .]° [. ויד]ע̇תם כ̇י [אני יהוה ]
4Q14
[ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים וא]ת̇ אתתי [אשר שמתי בם וידעתם כי אני יהוה ]
4Q22
[ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי ]׃ [לראות את הארץ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד וא]כ̇ל̇ [את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ הצמח לכם מן השדה ומלא]ו̇ [בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אשר לא ראו אבותיך ואבו]ת [אבותיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה ]
3
וַיָּבֹ֨א מֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹן֮ אֶל־פַּרְעֹה֒ וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֗יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הָֽעִבְרִ֔ים עַד־מָתַ֣י מֵאַ֔נְתָּ לֵעָנֹ֖ת מִפָּנָ֑י שַׁלַּ֥ח עַמִּ֖י וְיַֽעַבְדֻֽנִי׃
4Q11
[ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו ]אליו כה אמר י[הוה א]לה̇י [העברים עד מתי מאנת לענת מפני שלח ]א̇ת עמי וי̇[עבדני ]
4Q14
[ויבא משה ואהרן . ]° במצר°° [ויא]מ̇רו אל[יו כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענת מפני שלח עמי ויעבדני ]
4Q22
[ויבא מ]ש̇ה [ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי ה̇עברים ]ע̇ד [מתי מאנת לענת מפני שלח עמי ויעבדני ]
4
כִּ֛י אִם־מָאֵ֥ן אַתָּ֖ה לְשַׁלֵּ֣חַ אֶת־עַמִּ֑י הִנְנִ֨י מֵבִ֥יא מָחָ֛ר אַרְבֶּ֖ה בִּגְבֻלֶֽךָ׃
4Q11
[כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר א]ר̇בה בג̇[בולך ]
4Q14
כ̇י אם מא̇ן א̇ת[ה לש]ל̇ח̇ [את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבלך ]
4Q22
[כי אם מאן את]ה [לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבלך ]
5
וְכִסָּה֙ אֶת־עֵ֣ין הָאָ֔רֶץ וְלֹ֥א יוּכַ֖ל לִרְאֹ֣ת אֶת־הָאָ֑רֶץ וְאָכַ֣ל׀ אֶת־יֶ֣תֶר הַפְּלֵטָ֗ה הַנִּשְׁאֶ֤רֶת לָכֶם֙ מִן־הַבָּרָ֔ד וְאָכַל֙ אֶת־כָּל־הָעֵ֔ץ הַצֹּמֵ֥חַ לָכֶ֖ם מִן־הַשָּׂדֶֽה׃
4Q11
[וכסה את ע]י̇ן [הארץ ולא יוכל לראת את הארץ . ]°° [. ]
4Q14
[וכסה את עין הארץ ולא יוכל לראו]ת את הא[רץ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את כל העץ הצמח לכם מן השדה ]
4Q22
[וכסה את עין הארץ ולא יוכל לרא]ות [את ]הארץ ואכל את̇ י[תר הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את ]כ̇[ל ]עש̇ב̇ ה̇ארץ ואת כל [פרי העץ הצמח לכם מן השדה ]
6
וּמָלְא֨וּ בָתֶּ֜יךָ וּבָתֵּ֣י כָל־עֲבָדֶיךָ֮ וּבָתֵּ֣י כָל־מִצְרַיִם֒ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־רָא֤וּ אֲבֹתֶ֨יךָ֙ וַאֲבֹו֣ת אֲבֹתֶ֔יךָ מִיֹּ֗ום הֱיֹותָם֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה עַ֖ד הַיֹּ֣ום הַזֶּ֑ה וַיִּ֥פֶן וַיֵּצֵ֖א מֵעִ֥ם פַּרְעֹֽה׃
4Q14
[ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אשר לא ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה ויפן ויצא מעם פרעה ]
4Q22
[ומלאו בתיך ]ובתי̇ כל עבדיך וב̇[תי כל מצרים אשר לא ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם ע]ל ה̇[אד]מה̇ ע̇ד̇ ה̇י[ום הזה ויפן ויצא מעם פרעה ]
7
וַיֹּאמְרוּ֩ עַבְדֵ֨י פַרְעֹ֜ה אֵלָ֗יו עַד־מָתַי֙ יִהְיֶ֨ה זֶ֥ה לָ֨נוּ֙ לְמֹוקֵ֔שׁ שַׁלַּח֙ אֶת־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים וְיַֽעַבְד֖וּ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם הֲטֶ֣רֶם תֵּדַ֔ע כִּ֥י אָבְדָ֖ה מִצְרָֽיִם׃
4Q14
[ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש ]שלח את האנש̇[ים ויעבדו את יהוה אלהיהם הטרם תדע כי אבדה מצרים ]
4Q22
[ויאמרו עבדי ]פ̇רע̇ה̇ אלי̇ו [עד מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את האנשים ויעבדו ]את יהוה אלהי[הם הטרם תדע כי אבדה מצרים ]
8
וַיּוּשַׁ֞ב אֶת־מֹשֶׁ֤ה וְאֶֽת־אַהֲרֹן֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם לְכ֥וּ עִבְד֖וּ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם מִ֥י וָמִ֖י הַהֹלְכִֽים׃
4Q14
[ויוש]ב̇ א̇ת מש̇[ה ]ו̇את אהרן אל̇ [פרעה ויאמר אלהם לכו עבדו את יהוה אלהיכם מי ו]מ̇י ההולכים
4Q22
[ויושב את משה ]ו[א]ת̇ א̇ה̇רון אל פ̇[רעה ויאמר אלהם לכו עבדו את יהוה אלהיכם ]מ̇י ומ̇י ההולכים
9
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה בִּנְעָרֵ֥ינוּ וּבִזְקֵנֵ֖ינוּ נֵלֵ֑ךְ בְּבָנֵ֨ינוּ וּבִבְנֹותֵ֜נוּ בְּצֹאנֵ֤נוּ וּבִבְקָרֵ֨נוּ֙ נֵלֵ֔ךְ כִּ֥י חַג־יְהוָ֖ה לָֽנוּ׃
4Q14
ו̇י̇א̇[מר משה ]ב̇נ̇ער̇י̇נ̇ו̇ ו̇[בזקנינו נלך ]בב̇נ[ינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג יהוה לנו ]
4Q22
ו̇יא̇[מ]ר̇ [משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ]ובבנות̇ינ̇ו̇ ב̇צאננו ובבק̇רנו [נלך כי חג יהוה לנו ]
10
וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם יְהִ֨י כֵ֤ן יְהוָה֙ עִמָּכֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֛ר אֲשַׁלַּ֥ח אֶתְכֶ֖ם וְאֶֽת־טַפְּכֶ֑ם רְא֕וּ כִּ֥י רָעָ֖ה נֶ֥גֶד פְּנֵיכֶֽם׃
4Q14
[ויאמר אלהם יהי כן יהוה עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם ]
4Q22
[ויאמר ]אל̇יהם יה̇י כ̇ן יהוה עמכ[ם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי ר]עה נ̇גד פניכם
11
לֹ֣א כֵ֗ן לְכֽוּ־נָ֤א הַגְּבָרִים֙ וְעִבְד֣וּ אֶת־יְהוָ֔ה כִּ֥י אֹתָ֖הּ אַתֶּ֣ם מְבַקְשִׁ֑ים וַיְגָ֣רֶשׁ אֹתָ֔ם מֵאֵ֖ת פְּנֵ֥י פַרְעֹֽה׃ פ
4Q14
[לא כן לכו נא הגברים ועבדו את יהוה כי אתה אתם מבקשים ויגרש אתם מאת פני פרעה ]
4Q22
לא̇ כן [. ]° [. הגברים ועבדו את יהוה כי אתה ]אתם מבק[ש]ים ויג̇[רשו אתם מאת פני פרעה ]
12
וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה נְטֵ֨ה יָדְךָ֜ עַל־אֶ֤רֶץ מִצְרַ֨יִם֙ בָּֽאַרְבֶּ֔ה וְיַ֖עַל עַל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְיֹאכַל֙ אֶת־כָּל־עֵ֣שֶׂב הָאָ֔רֶץ אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר הִשְׁאִ֖יר הַבָּרָֽד׃
4Q14
[ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על אר]ץ̇ מצרי[ם בארבה ויעל על ארץ מצרים ויאכל את כל עשב הארץ את כל אשר השאיר ]ה̇ב̇רד
4Q22
[ו יא]ו̇מר יהו[ה ]אל מש̇[ה נטה ידך על ארץ מצרים בארבה ויעל על ארץ מצרים ויאכ]ל [את כל עשב הארץ את כל אשר השאיר הברד ]
13
וַיֵּ֨ט מֹשֶׁ֣ה אֶת־מַטֵּהוּ֮ עַל־אֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ וַֽיהוָ֗ה נִהַ֤ג ר֥וּחַ קָדִים֙ בָּאָ֔רֶץ כָּל־הַיֹּ֥ום הַה֖וּא וְכָל־הַלָּ֑יְלָה הַבֹּ֣קֶר הָיָ֔ה וְר֨וּחַ֙ הַקָּדִ֔ים נָשָׂ֖א אֶת־הָאַרְבֶּֽה׃
4Q14
ויטה מ̇[ש]ה̇ [את מטהו על ארץ מצרים ויהוה נהג רוח קדים בארץ כל היום ההוא ]ו̇כ̇ל ה̇ליל̇ה̇ הבקר ה̇י̇[ה ורוח הק]ד̇ים נשא א̇ת [הארבה ]
14
וַיַּ֣עַל הָֽאַרְבֶּ֗ה עַ֚ל כָּל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיָּ֕נַח בְּכֹ֖ל גְּב֣וּל מִצְרָ֑יִם כָּבֵ֣ד מְאֹ֔ד לְ֠פָנָיו לֹא־הָ֨יָה כֵ֤ן אַרְבֶּה֙ כָּמֹ֔הוּ וְאַחֲרָ֖יו לֹ֥א יִֽהְיֶה־כֵּֽן׃
4Q14
[ויעל הארבה על כל ארץ מצרים וינח ]בכל גבול מ̇[צרים כבד מאד לפניו לא ]ה̇יה כ̇ן̇ אר̇ב̇ה̇ [כמהו ואחריו לא יהיה כן ]
15
וַיְכַ֞ס אֶת־עֵ֣ין כָּל־הָאָרֶץ֮ וַתֶּחְשַׁ֣ךְ הָאָרֶץ֒ וַיֹּ֜אכַל אֶת־כָּל־עֵ֣שֶׂב הָאָ֗רֶץ וְאֵת֙ כָּל־פְּרִ֣י הָעֵ֔ץ אֲשֶׁ֥ר הֹותִ֖יר הַבָּרָ֑ד וְלֹא־נֹותַ֨ר כָּל־יֶ֧רֶק בָּעֵ֛ץ וּבְעֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶ֖ה בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
4Q14
[ויכס את עין כל ה]א̇ר̇ץ̇ ותשח̇ת̇ [הארץ .]°° [. כל ]ע̇שב ה̇א̇[רץ ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד ולא ]נ̇ותר כל יר̇ק̇ בעץ וב̇ע̇ש̇ב̇ [הש]ד̇ה בכל אר[ץ מצרים ]
16
וַיְמַהֵ֣ר פַּרְעֹ֔ה לִקְרֹ֖א לְמֹשֶׁ֣ה וּֽלְאַהֲרֹ֑ן וַיֹּ֗אמֶר חָטָ֛אתִי לַיהוָ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶ֖ם וְלָכֶֽם׃
4Q14
[וימהר פרעה לקרא למשה ולאהרן ויאמר חטאתי לי]ה̇וה̇ א̇לה̇יכ̇ם ו̇ל̇[כם ]
17
וְעַתָּ֗ה שָׂ֣א נָ֤א חַטָּאתִי֙ אַ֣ךְ הַפַּ֔עַם וְהַעְתִּ֖ירוּ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם וְיָסֵר֙ מֵֽעָלַ֔י רַ֖ק אֶת־הַמָּ֥וֶת הַזֶּֽה׃
4Q14
ועתה שאו נ̇[א חטאתי אך הפעם והעתירו ליהוה אלהיכם ויסר מעלי רק את המות הזה ]
18
וַיֵּצֵ֖א מֵעִ֣ם פַּרְעֹ֑ה וַיֶּעְתַּ֖ר אֶל־יְהוָֽה׃
4Q14
[. ]° [. פר]עה ויעתר א̇[ל יהוה ]
19
וַיַּהֲפֹ֨ךְ יְהוָ֤ה רֽוּחַ־יָם֙ חָזָ֣ק מְאֹ֔ד וַיִּשָּׂא֙ אֶת־הָ֣אַרְבֶּ֔ה וַיִּתְקָעֵ֖הוּ יָ֣מָּה סּ֑וּף לֹ֤א נִשְׁאַר֙ אַרְבֶּ֣ה אֶחָ֔ד בְּכֹ֖ל גְּב֥וּל מִצְרָֽיִם׃
4Q14
[וי]ה̇פ̇ך [יהוה רוח ים חזק מאד וישא את הארבה ויתקעהו ימה סוף . ]°°° [. בכל ג]בול [מצרים ]
4Q22
[בכל ]ג̇בול מ̇[צרים ]
20
וַיְחַזֵּ֥ק יְהוָ֖ה אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה וְלֹ֥א שִׁלַּ֖ח אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
4Q14
[ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל ]
4Q22
[ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני יש ]ראל [. ]
21
וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה נְטֵ֤ה יָֽדְךָ֙ עַל־הַשָּׁמַ֔יִם וִ֥יהִי חֹ֖שֶׁךְ עַל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְיָמֵ֖שׁ חֹֽשֶׁךְ׃
4Q14
[ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים וימש חשך ]
4Q22
ו ידבר יהוה אל משה נט[ה ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצ ]רים
22
וַיֵּ֥ט מֹשֶׁ֛ה אֶת־יָדֹ֖ו עַל־הַשָּׁמָ֑יִם וַיְהִ֧י חֹֽשֶׁךְ־אֲפֵלָ֛ה בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִֽים׃
4Q14
[ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים ]
4Q22
ויט משה את י[דו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצ ]רים שלשת ימים
23
לֹֽא־רָא֞וּ אִ֣ישׁ אֶת־אָחִ֗יו וְלֹא־קָ֛מוּ אִ֥ישׁ מִתַּחְתָּ֖יו שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים וּֽלְכָל־בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָ֥יָה אֹ֖ור בְּמֹושְׁבֹתָֽם׃
4Q14
[לא ראו איש את אחיו ול]א̇ קמו אי̇[ש מתחתיו שלשת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבתם ]
4Q22
לא̇ [ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו ]שלשת ימים ולכל בני̇ [ישראל היה אור במושבתם ]
24
וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה וַיֹּ֨אמֶר֙ לְכוּ֙ עִבְד֣וּ אֶת־יְהוָ֔ה רַ֛ק צֹאנְכֶ֥ם וּבְקַרְכֶ֖ם יֻצָּ֑ג גַּֽם־טַפְּכֶ֖ם יֵלֵ֥ךְ עִמָּכֶֽם׃
4Q14
[ויקרא פרעה אל מ]שה ויאמר ל̇[כו עבדו את יהוה רק צאנכם ובקרכם יצג גם טפכם ילך עמכם ]
4Q22
[ויקרא ]פרעה למשה ולאהרון ויאמר̇ו̇ [לכו עבדו את יהוה רק צאנכם וב ]ק̇רכם יצג גם [טפכם י]לך [עמכם ]
25
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה גַּם־אַתָּ֛ה תִּתֵּ֥ן בְּיָדֵ֖נוּ זְבָחִ֣ים וְעֹלֹ֑ות וְעָשִׂ֖ינוּ לַיהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃
4Q22
זב[ח]ים ו[עלות ו]ע̇שינ[ו ליהוה אלהינו ]
26
וְגַם־מִקְנֵ֜נוּ יֵלֵ֣ךְ עִמָּ֗נוּ לֹ֤א תִשָּׁאֵר֙ פַּרְסָ֔ה כִּ֚י מִמֶּ֣נּוּ נִקַּ֔ח לַעֲבֹ֖ד אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וַאֲנַ֣חְנוּ לֹֽא־נֵדַ֗ע מַֽה־נַּעֲבֹד֙ אֶת־יְהוָ֔ה עַד־בֹּאֵ֖נוּ שָֽׁמָּה׃
4Q22
[וגם מק]נ̇נו י̇[לך ]עמנו לא נשאר [פרס]ה̇ כי̇ [ממנו נקח לעבד את יה]ו̇ה אלהי̇נ[ו ]ואנחנו לא נדע [מה נ]עבוד את [יהוה עד באנו שמה ]
27
וַיְחַזֵּ֥ק יְהוָ֖ה אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה וְלֹ֥א אָבָ֖ה לְשַׁלְּחָֽם׃
4Q22
ויחזק̇ יהוה̇ [את ]ל̇ב [פרעה ו]לא̇ אבה̇ [לשלחם ]
28
וַיֹּֽאמֶר־לֹ֥ו פַרְעֹ֖ה לֵ֣ךְ מֵעָלָ֑י הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֗ אֶל־תֹּ֨סֶף֙ רְאֹ֣ות פָּנַ֔י כִּ֗י בְּיֹ֛ום רְאֹתְךָ֥ פָנַ֖י תָּמֽוּת׃
4Q22
[ויאמר לו פרעה ]לך מעל[י השמר לך . ]°° [. ]
29
וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה כֵּ֣ן דִּבַּ֑רְתָּ לֹא־אֹסִ֥ף עֹ֖וד רְאֹ֥ות פָּנֶֽיךָ׃ פ

not preserved in any manuscript

Reading a scroll line

[ אבג ]
Grey, in brackets: letters the editor supplied. Where a lacuna runs over three words or more, only its first and last word are set; the words between keep their width but are left blank, so the size of the gap stays visible.
א̇
A dot above the letter: the reading is identified but uncertain.
°
A letter surviving only as illegible traces.
.
A lost letter inside a lacuna.

Everything else in a manuscript line is extant text. The verse-final ׃ is not printed there, and the scroll lines are consonantal throughout. Sigla are those of the ETCBC dataset.

Hover over any word, in either text, for its lexeme and morphology; on a touch screen, tap it. A word underlined with dots carries a qere, and the card gives the form to be read.