1
יְהוָ֤ה אֱלֹהַי֙ אַתָּ֔ה אֲרֹֽומִמְךָ֙ אֹודֶ֣ה שִׁמְךָ֔ כִּ֥י עָשִׂ֖יתָ פֶּ֑לֶא עֵצֹ֥ות מֵֽרָחֹ֖וק אֱמ֥וּנָה אֹֽמֶן׃
1Q8
י̇[הוה אלהי אתה ארוממך אודה שמך כי ע]שית פלא עצות מרחו̇ק אמונה אמן̇
1QIsaᵃיהוה אלוהי אתה ארוממך אודה שמך כי עשיתה פלא אצית מרחוק אמו̇נה אמן
4Q57[יהוה אלהי אתה ארוממך אוד]ה̇ את שמכה כ̇[יא עשית פלא עצות מרחוק אמונה אמן ]
2
כִּ֣י שַׂ֤מְתָּ מֵעִיר֙ לַגָּ֔ל קִרְיָ֥ה בְצוּרָ֖ה לְמַפֵּלָ֑ה אַרְמֹ֤ון זָרִים֙ מֵעִ֔יר לְעֹולָ֖ם לֹ֥א יִבָּנֶֽה׃
1Q8
[כי שמת מעיר לגל קריה בצורה למפלה אר]מ̇ון זרים מעיר לע[ו]ל[ם ]ל[א יבנה ]
1QIsaᵃכי שמתה מעיר לגל קריה בצורה למפלה ארמון זרים מעיר לעולם לוא יבנה
4Q57[כי שמת מעיר ]לג̇ל ק̇[ריה בצורה למפלה ]
3
עַל־כֵּ֖ן יְכַבְּד֣וּךָ עַם־עָ֑ז קִרְיַ֛ת גֹּויִ֥ם עָרִיצִ֖ים יִירָאֽוּךָ׃
1Q8
[על כן יכבדוך עם עז קרית גוים עריצים ייראו]ך
1QIsaᵃעלכן יכבדוך עמ עז קרית גוים עריצים ייראוך
4
כִּֽי־הָיִ֨יתָ מָעֹ֥וז לַדָּ֛ל מָעֹ֥וז לָאֶבְיֹ֖ון בַּצַּר־לֹ֑ו מַחְסֶ֤ה מִזֶּ֨רֶם֙ צֵ֣ל מֵחֹ֔רֶב כִּ֛י ר֥וּחַ עָרִיצִ֖ים כְּזֶ֥רֶם קִֽיר׃
1Q8
כי היית מעוז לד[ל מעוז לאביון בצר לו מחסה מזרם צל מחרב כי רו]ח̇ עריצים כזרם קיר̇
1QIsaᵃכי הייתה מעוז לדל מעוז לאביון בצר לו ומחסה מזרם צל מחורב כי רוח עריצים כזרם קיר
5
כְּחֹ֣רֶב בְּצָיֹ֔ון שְׁאֹ֥ון זָרִ֖ים תַּכְנִ֑יעַ חֹ֚רֶב בְּצֵ֣ל עָ֔ב זְמִ֥יר עָֽרִיצִ֖ים יַעֲנֶֽה׃ פ
1Q8
כ̇[חרב בציון שאון זרים תכניע חרב בצל עב זמיר עריצים יענ]ה̇
1QIsaᵃכחורב בציון שאון זרים תכניע חורב בצל עב זמיר עריצים יענה
6
וְעָשָׂה֩ יְהוָ֨ה צְבָאֹ֜ות לְכָל־הָֽעַמִּים֙ בָּהָ֣ר הַזֶּ֔ה מִשְׁתֵּ֥ה שְׁמָנִ֖ים מִשְׁתֵּ֣ה שְׁמָרִ֑ים שְׁמָנִים֙ מְמֻ֣חָיִ֔ם שְׁמָרִ֖ים מְזֻקָּקִֽים׃
1Q8
ועשה יהוה צב̇[אות לכל העמים בהר הזה משתה שמנים משתה שמרים שמני]ם ממחים שמר̇[ים מזקקים ]
1QIsaᵃועשה יהוה צבאות לכול העמים בהר הזה משתה שמנים משתה שמרים שמנים ממחים שמרים מזוקקים
7
וּבִלַּע֙ בָּהָ֣ר הַזֶּ֔ה פְּנֵֽי־הַלֹּ֥וט׀ הַלֹּ֖וט עַל־כָּל־הָֽעַמִּ֑ים וְהַמַּסֵּכָ֥ה הַנְּסוּכָ֖ה עַל־כָּל־הַגֹּויִֽם׃
1Q8
[ובלע בהר הזה פני הלוט הלוט על כל העמים והמסכה ]ה̇נס̇ו̇כ̇ה̇ [על כל הגוים ]
1QIsaᵃובלע בהר הזה פנו̇ הלוט הלוט על כול העמים והמסכה הנסוכה על כול הגואים
8
בִּלַּ֤ע הַמָּ֨וֶת֙ לָנֶ֔צַח וּמָחָ֨ה אֲדֹנָ֧י יְהוִ֛ה דִּמְעָ֖ה מֵעַ֣ל כָּל־פָּנִ֑ים וְחֶרְפַּ֣ת עַמֹּ֗ו יָסִיר֙ מֵעַ֣ל כָּל־הָאָ֔רֶץ כִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּֽר׃ פ
1Q8
[בלע המות לנצח ומחה אדני יהוה דמעה מעל כל פנים ]ו̇חרפת עמו יסי̇[ר מעל כל הארץ כי יהוה דבר ]
1QIsaᵃבלע המות לנצח ומחה אדוני יהוה דמעה מעל כול פנים וחרפת עמו יסיר מעל כול הארץ כי יהוה דבר
4Q57[. עמו י]ס̇יר מע[ל כל הארץ כי יהוה דבר ]
9
וְאָמַר֙ בַּיֹּ֣ום הַה֔וּא הִנֵּ֨ה אֱלֹהֵ֥ינוּ זֶ֛ה קִוִּ֥ינוּ לֹ֖ו וְיֹֽושִׁיעֵ֑נוּ זֶ֤ה יְהוָה֙ קִוִּ֣ינוּ לֹ֔ו נָגִ֥ילָה וְנִשְׂמְחָ֖ה בִּישׁוּעָתֹֽו׃
1QIsaᵃ
ואמרת ביום ההוא הנה יהוה אלוהינו זה קוינו לו ויושיענו זה יהוה קוינו לו נגילה ונשמח בישועתו
4Q57[וא]מר ביום ה[הוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו זה יהוה ]קוינו לו נג̇[יל]ה̇ ו̇נ̇[שמחה בישועתו ]
10
כִּֽי־תָנ֥וּחַ יַד־יְהוָ֖ה בָּהָ֣ר הַזֶּ֑ה וְנָ֤דֹושׁ מֹואָב֙ תַּחְתָּ֔יו כְּהִדּ֥וּשׁ מַתְבֵּ֖ן במי מַדְמֵנָֽה׃
1QIsaᵃ
כי תנוח יד יהוה בהר הזה ונדש מואב תחתיו כחדוש מתבן במי מדמנה
4Q57[כי תנוח יד יהוה בהר הזה ]ונדוש מוא̇[ב ת]ח̇ת̇י̇ו כ̇[הדוש מת]ב̇ן̇ ב̇מ̇[י מדמנה ]
11
וּפֵרַ֤שׂ יָדָיו֙ בְּקִרְבֹּ֔ו כַּאֲשֶׁ֛ר יְפָרֵ֥שׂ הַשֹּׂחֶ֖ה לִשְׂחֹ֑ות וְהִשְׁפִּיל֙ גַּֽאֲוָתֹ֔ו עִ֖ם אָרְבֹּ֥ות יָדָֽיו׃
1QIsaᵃ
ופרש ידיו בקרבו כאשר יפרש השוחה לשחות והשפיל גאותו עמ ארבות ידיו
4Q57[ופרש ידיו בקרבו ]כאשר יפרוש̇ [השו]ח̇ה לשחות̇ [וה]ש̇פיל ג[אותו עם ארבות ידיו ]
12
וּמִבְצַ֞ר מִשְׂגַּ֣ב חֹומֹתֶ֗יךָ הֵשַׁ֥ח הִשְׁפִּ֛יל הִגִּ֥יעַ לָאָ֖רֶץ עַד־עָפָֽר׃ ס
1Q8
[. ]° ° מ̇° [. . ]
1QIsaᵃומבצר משגב חומותיך השחה השפיל יגיע לארץ עד עפר
4Q56° [. ]
4Q57[ומבצר ]משג̇ב̇ [חומותי]כ̇ה השח השפיל הגי̇ע̇ ל̇א̇ר̇[ץ עד ]ע̇פ̇ר̇