1
גֶּ֤פֶן בֹּוקֵק֙ יִשְׂרָאֵ֔ל פְּרִ֖י יְשַׁוֶּה־לֹּ֑ו כְּרֹ֣ב לְפִרְיֹ֗ו הִרְבָּה֙ לַֽמִּזְבְּחֹ֔ות כְּטֹ֣וב לְאַרְצֹ֔ו הֵיטִ֖יבוּ מַצֵּבֹֽות׃
4Q82
[גפן בוקק ישראל פרי ישוה לו כרו]ב לפר̇י̇[ו הרבה למזבחות כטוב לארצו היטיבו מצבות ]
2
חָלַ֥ק לִבָּ֖ם עַתָּ֣ה יֶאְשָׁ֑מוּ ה֚וּא יַעֲרֹ֣ף מִזְבְּחֹותָ֔ם יְשֹׁדֵ֖ד מַצֵּבֹותָֽם׃
4Q82
[חלק לבם עתה ]י̇אשמו הוא י̇ע̇רוף מז[בחותם ישדד מצבותם ]
3
כִּ֤י עַתָּה֙ יֹֽאמְר֔וּ אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ לָ֑נוּ כִּ֣י לֹ֤א יָרֵ֨אנוּ֙ אֶת־יְהוָ֔ה וְהַמֶּ֖לֶךְ מַה־יַּֽעֲשֶׂה־לָּֽנוּ׃
4Q82
[כי עתה יאמרו אין מלך לנו כי ]לוא̇ [י]ראנ̇ו̇ א[ת י]ה̇וה והמל̇ך̇ [מה יעשה לנו ]
4
דִּבְּר֣וּ דְבָרִ֔ים אָלֹ֥ות שָׁ֖וְא כָּרֹ֣ת בְּרִ֑ית וּפָרַ֤ח כָּרֹאשׁ֙ מִשְׁפָּ֔ט עַ֖ל תַּלְמֵ֥י שָׂדָֽי׃
4Q82
[דברו דברים אלות שוא כרת ברית ופרח כראש משפט ]ע̇ל ת̇למי̇ [שדי ]
5
לְעֶגְלֹות֙ בֵּ֣ית אָ֔וֶן יָג֖וּרוּ שְׁכַ֣ן שֹֽׁמְרֹ֑ון כִּי־אָבַ֨ל עָלָ֜יו עַמֹּ֗ו וּכְמָרָיו֙ עָלָ֣יו יָגִ֔ילוּ עַל־כְּבֹודֹ֖ו כִּֽי־גָלָ֥ה מִמֶּֽנּוּ׃
4Q82
[לעגלות בית און יגורו שכן שמרון כי אבל עליו עמו וכמריו עליו ]יגילו ע̇ל̇ [כבודו כ]י̇ גל̇ה̇ מ̇[מנו ]
6
גַּם־אֹותֹו֙ לְאַשּׁ֣וּר יוּבָ֔ל מִנְחָ֖ה לְמֶ֣לֶךְ יָרֵ֑ב בָּשְׁנָה֙ אֶפְרַ֣יִם יִקָּ֔ח וְיֵבֹ֥ושׁ יִשְׂרָאֵ֖ל מֵעֲצָתֹֽו׃
4Q82
[גם אותו לאשור יובל מנחה למלך ירב בשנה א]פ̇ר̇י̇ם יקח [ויבוש יש]ר̇אל̇ מע[צתו ]
8
וְנִשְׁמְד֞וּ בָּמֹ֣ות אָ֗וֶן חַטַּאת֙ יִשְׂרָאֵ֔ל קֹ֣וץ וְדַרְדַּ֔ר יַעֲלֶ֖ה עַל־מִזְבְּחֹותָ֑ם וְאָמְר֤וּ לֶֽהָרִים֙ כַּסּ֔וּנוּ וְלַגְּבָעֹ֖ות נִפְל֥וּ עָלֵֽינוּ׃ ס
4Q82
[ונ]ש̇מ̇ד̇ו במו̇ת [און חטאת ישראל קוץ ודרדר יעלה על מזבחותם ואמרו להרים ]כסונ[ו ולגבעות נפלו עלינו ]
9
מִימֵי֙ הַגִּבְעָ֔ה חָטָ֖אתָ יִשְׂרָאֵ֑ל שָׁ֣ם עָמָ֔דוּ לֹֽא־תַשִּׂיגֵ֧ם בַּגִּבְעָ֛ה מִלְחָמָ֖ה עַל־בְּנֵ֥י עַֽלְוָֽה׃
4Q82
[מימי הגבעה ]חטאת ישרא̇[ל שם עמדו . ]° [. ]
10
בְּאַוָּתִ֖י וְאֶסֳּרֵ֑ם וְאֻסְּפ֤וּ עֲלֵיהֶם֙ עַמִּ֔ים בְּאָסְרָ֖ם לִשְׁתֵּ֥י עינתם׃
4Q82
[. ]°° [. ואספו עליהם ]ע̇מים ב̇א[סר]ם̇ [לשתי עונתם ]
11
וְאֶפְרַ֜יִם עֶגְלָ֤ה מְלֻמָּדָה֙ אֹהַ֣בְתִּי לָד֔וּשׁ וַאֲנִ֣י עָבַ֔רְתִּי עַל־ט֖וּב צַוָּארָ֑הּ אַרְכִּ֤יב אֶפְרַ֨יִם֙ יַחֲרֹ֣ושׁ יְהוּדָ֔ה יְשַׂדֶּד־לֹ֖ו יַעֲקֹֽב׃
4Q82
[ואפרים עגלה מלמדה אהבתי לדוש ואני ]ע̇ברתי על ט̇וב̇ [צוארה ארכיב אפרים יחרוש יהודה ישדד לו יעקב ]
12
זִרְע֨וּ לָכֶ֤ם לִצְדָקָה֙ קִצְר֣וּ לְפִי־חֶ֔סֶד נִ֥ירוּ לָכֶ֖ם נִ֑יר וְעֵת֙ לִדְרֹ֣ושׁ אֶת־יְהוָ֔ה עַד־יָבֹ֕וא וְיֹרֶ֥ה צֶ֖דֶק לָכֶֽם׃
4Q82
[ז]רעו לכם לצדק̇[ה קצרו לפי חסד נירו לכם ניר ועת לדרוש את יהוה עד י]בוא וירו צדק ל̇כ̇ם̇
13
חֲרַשְׁתֶּם־רֶ֛שַׁע עַוְלָ֥תָה קְצַרְתֶּ֖ם אֲכַלְתֶּ֣ם פְּרִי־כָ֑חַשׁ כִּֽי־בָטַ֥חְתָּ בְדַרְכְּךָ֖ בְּרֹ֥ב גִּבֹּורֶֽיךָ׃
4Q82
[חרשתם רשע עולתה קצרתם אכלתם פרי כחש כי בטחת בדרככ]ה̇ ברוב גבור̇[יכה ]
14
וְקָ֣אם שָׁאֹון֮ בְּעַמֶּךָ֒ וְכָל־מִבְצָרֶ֣יךָ יוּשַּׁ֔ד כְּשֹׁ֧ד שַֽׁלְמַ֛ן בֵּ֥ית אַֽרְבֵ֖אל בְּיֹ֣ום מִלְחָמָ֑ה אֵ֥ם עַל־בָּנִ֖ים רֻטָּֽשָׁה׃
4Q82
[וקאם שאון בעמך וכל מבצריך יושד כשד שלמן בית ארבא]ל̇ [ביום מלחמה אם על בנים רטשה ]
15
כָּ֗כָה עָשָׂ֤ה לָכֶם֙ בֵּֽית־אֵ֔ל מִפְּנֵ֖י רָעַ֣ת רָֽעַתְכֶ֑ם בַּשַּׁ֕חַר נִדְמֹ֥ה נִדְמָ֖ה מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל׃
4Q82
[ככה עשה לכם בית אל מפני רעת רעתכם בשחר נדמה נדמה מלך ישראל ]