Exodus 18

Preserved here: 2Q3, 4Q11, 4Q14, 4Q22

1
וַיִּשְׁמַ֞ע יִתְרֹ֨ו כֹהֵ֤ן מִדְיָן֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה אֱלֹהִים֙ לְמֹשֶׁ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמֹּ֑ו כִּֽי־הֹוצִ֧יא יְהוָ֛ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃
4Q14
[וישמע יתרו כהן מדין חתן ]משה את כל א̇[שר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי הוציא יהוה את יש]ר̇אל ממצרים
4Q22
[וישמע יתרו כהן מדין ]חתן משה את כל אש[ר עשה אלה]י̇ם למשה [ולישראל עמו כ]י הוציא יהוה את̇ [ישראל מ]מ̇צרים
2
וַיִּקַּ֗ח יִתְרֹו֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֶת־צִפֹּרָ֖ה אֵ֣שֶׁת מֹשֶׁ֑ה אַחַ֖ר שִׁלּוּחֶֽיהָ׃
4Q14
וי̇[קח יתר]ו̇ ח̇תן משה א̇[ת צפרה אשת משה אחר שלוחיה ]
4Q22
וי[קח יתרו חתן משה א]ת צפורה א[שת משה אחר]י̇ שלוחיה
3
וְאֵ֖ת שְׁנֵ֣י בָנֶ֑יהָ אֲשֶׁ֨ר שֵׁ֤ם הָֽאֶחָד֙ גֵּֽרְשֹׁ֔ם כִּ֣י אָמַ֔ר גֵּ֣ר הָיִ֔יתִי בְּאֶ֖רֶץ נָכְרִיָּֽה׃
4Q14
[ו]א̇ת שנ̇י̇ ב̇נ̇יה אשר שם האחד̇ גרש[ם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה ]
4Q22
וא[ת שני בניה אשר שם האחד גרשם כי ]אמר̇ [גר הי]יתי בארץ נוכריה
4
וְשֵׁ֥ם הָאֶחָ֖ד אֱלִיעֶ֑זֶר כִּֽי־אֱלֹהֵ֤י אָבִי֙ בְּעֶזְרִ֔י וַיַּצִּלֵ֖נִי מֵחֶ֥רֶב פַּרְעֹֽה׃
4Q14
[ושם ]האחד אליעזר כי א̇[לה]י̇ א̇[בי ]ב̇ע̇ז̇ר̇[י ]ו̇י̇צ̇[לני מחרב פרעה ]
4Q22
[ושם האחד א]ל̇יעז[ר כי אל]הי אב[י ]בעזרי ויצילני מח[ר]ב̇ [פרעה ]
5
וַיָּבֹ֞א יִתְרֹ֨ו חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֛ה וּבָנָ֥יו וְאִשְׁתֹּ֖ו אֶל־מֹשֶׁ֑ה אֶל־הַמִּדְבָּ֗ר אֲשֶׁר־ה֛וּא חֹנֶ֥ה שָׁ֖ם הַ֥ר הָאֱלֹהִֽים׃
4Q14
[ויבא יתרו חתן ]מ̇שה ובניו ואשתו אל מ[שה ]א̇ל המדבר א[שר הוא חנה שם הר האלהים ]
4Q22
[ויבא ]יתרו [חתן ]מ̇שה ובני̇[ו ]ואשתו אל משה̇ [א]ל̇ המד[בר אשר הוא ח]נ̇ה שם הר האלהים
6
וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֲנִ֛י חֹתֶנְךָ֥ יִתְרֹ֖ו בָּ֣א אֵלֶ֑יךָ וְאִ֨שְׁתְּךָ֔ וּשְׁנֵ֥י בָנֶ֖יהָ עִמָּֽהּ׃
4Q14
[ו]י̇א̇מר אל משה אנ̇י̇ יתרו ח̇[תנך ]ב̇א א̇ל[יך ואשתך ושני בניה עמה ]
4Q22
[ו]י̇אמר אל משה הנה ח̇תנך̇ [יתרו בא אליך ]ו̇אשתך ו̇[ש]נ̇י ב̇נ̇[יה ]עמה
7
וַיֵּצֵ֨א מֹשֶׁ֜ה לִקְרַ֣את חֹֽתְנֹ֗ו וַיִּשְׁתַּ֨חוּ֙ וַיִּשַּׁק־לֹ֔ו וַיִּשְׁאֲל֥וּ אִישׁ־לְרֵעֵ֖הוּ לְשָׁלֹ֑ום וַיָּבֹ֖אוּ הָאֹֽהֱלָה׃
4Q14
[ויצא ]משה ל̇ק̇ר̇א̇ת חת̇[נו ]וישת̇ח̇[ו וישק לו וישאלו איש לרעהו לשלו]ם ויביאה̇ו האהלה̇
4Q22
ויצ̇א̇ [מש]ה̇ ל̇[ק]ר̇[את ]ח̇[תנו וישתחו וי]שק לו̇ [ו]י̇שאלו אי[ש ל]רע̇[הו ]לשלום וי̇[באו האהלה ]
8
וַיְסַפֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ לְחֹ֣תְנֹ֔ו אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה יְהוָה֙ לְפַרְעֹ֣ה וּלְמִצְרַ֔יִם עַ֖ל אֹודֹ֣ת יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֤ת כָּל־הַתְּלָאָה֙ אֲשֶׁ֣ר מְצָאָ֣תַם בַּדֶּ֔רֶךְ וַיַּצִּלֵ֖ם יְהוָֽה׃
4Q14
[ויספר משה לחתנו את כל אשר עשה יהוה לפ]ר̇ע̇ה̇ ולמצרים על אדו̇ת̇ ישראל א̇ת̇ [כל התלאה אשר מצאתם בדרך ויצלם יהו]ה̇
4Q22
[ויספר משה ]לחת̇[נו א]ת כל אשר [ע]שה יהוה לפ̇[רעה ולמצרים על אדו]ת ישראל [את כל התלא]ה̇ אשר מ[צאתם בדרך ויצלם יהוה ]
9
וַיִּ֣חַדְּ יִתְרֹ֔ו עַ֚ל כָּל־הַטֹּובָ֔ה אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה יְהוָ֖ה לְיִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁ֥ר הִצִּילֹ֖ו מִיַּ֥ד מִצְרָֽיִם׃
4Q14
ויחד ית̇ר̇ו̇ על כל הטובה א[שר עשה יהוה לישראל אשר הצילו מיד ]מצרים
4Q22
ו̇יחד יתר̇[ו על כל הטובה ]אשר עש̇[ה יהוה לישר]א̇ל א̇שר הצילו מיד [מצריים ]
10
וַיֹּאמֶר֮ יִתְרֹו֒ בָּר֣וּךְ יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֨ר הִצִּ֥יל אֶתְכֶ֛ם מִיַּ֥ד מִצְרַ֖יִם וּמִיַּ֣ד פַּרְעֹ֑ה אֲשֶׁ֤ר הִצִּיל֙ אֶת־הָעָ֔ם מִתַּ֖חַת יַד־מִצְרָֽיִם׃
4Q14
ויאמ̇ר יתרו [בר]וך יה̇ו̇[ה אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אש]ר̇ הציל את העם מתחת יד מצ̇[רים ]
4Q22
[ו]י̇אמר יתרו̇ [ברוך ]יהוה אשר הציל א̇תכ̇ם̇ [מיד מצריי]ם̇ ומיד פרעה̇ [אשר הציל ]א̇ת העם מתחת יד מצריי̇[ם ]
11
עַתָּ֣ה יָדַ֔עְתִּי כִּֽי־גָדֹ֥ול יְהוָ֖ה מִכָּל־הָאֱלֹהִ֑ים כִּ֣י בַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר זָד֖וּ עֲלֵיהֶֽם׃
4Q14
[עתה ידעתי כי גדול יהוה מכל האלהים כי בדבר אשר זדו ]על[י]ה̇ם̇
4Q22
[עתה ]ידעתי כ[י גדול יהוה מכל ]האלהים כי בדבר̇ אש̇[ר זדו עלי]הם
12
וַיִּקַּ֞ח יִתְרֹ֨ו חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֛ה עֹלָ֥ה וּזְבָחִ֖ים לֵֽאלֹהִ֑ים וַיָּבֹ֨א אַהֲרֹ֜ן וְכֹ֣ל׀ זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לֶאֱכָל־לֶ֛חֶם עִם־חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֖ה לִפְנֵ֥י הָאֱלֹהִֽים׃
4Q14
ויק̇ח ית̇[רו חתן משה עלה וזבחים לאלהים ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל ]ל[חם עם חתן משה לפני האלהים ]
4Q22
[ויקח יתרו חתן משה ]עולה וז[ב]ח̇ים̇ ל[אלה]ים ו̇י[ב]ו̇א אהרו̇ן ו̇[כל זקני ישראל ל]אכול ל̇[חם עם חת]ן̇ משה לפני האלהי[ם ]
13
וַיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיֵּ֥שֶׁב מֹשֶׁ֖ה לִשְׁפֹּ֣ט אֶת־הָעָ֑ם וַיַּעֲמֹ֤ד הָעָם֙ עַל־מֹשֶׁ֔ה מִן־הַבֹּ֖קֶר עַד־הָעָֽרֶב׃
4Q22
[ויהי ]מ̇מחר̇[ת ו]יש[ב משה לשפו]ט̇ את העם ויעמד ה̇[עם על משה ]מן בוקר [עד ]ע̇ר̇ב̇
14
וַיַּרְא֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁר־ה֥וּא עֹשֶׂ֖ה לָעָ֑ם וַיֹּ֗אמֶר מָֽה־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה עֹשֶׂה֙ לָעָ֔ם מַדּ֗וּעַ אַתָּ֤ה יֹושֵׁב֙ לְבַדֶּ֔ךָ וְכָל־הָעָ֛ם נִצָּ֥ב עָלֶ֖יךָ מִן־בֹּ֥קֶר עַד־עָֽרֶב׃
4Q22
[וירא חתן ]מ̇שה את כל אשר [הוא עשה לע]ם ו̇[יאומר מה הדבר הזה אשר אתה ]עושה ל[עם מדוע אתה ]יושב̇ לב̇ד̇[ך וכל העם נצב עליך . ]°° [. ]
15
וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה לְחֹתְנֹ֑ו כִּֽי־יָבֹ֥א אֵלַ֛י הָעָ֖ם לִדְרֹ֥שׁ אֱלֹהִֽים׃
4Q22
[ויאמר ]משה לחתנ[ו כי יבא אלי העם לדרש אלהים ]
16
כִּֽי־יִהְיֶ֨ה לָהֶ֤ם דָּבָר֙ בָּ֣א אֵלַ֔י וְשָׁ֣פַטְתִּ֔י בֵּ֥ין אִ֖ישׁ וּבֵ֣ין רֵעֵ֑הוּ וְהֹודַעְתִּ֛י אֶת־חֻקֵּ֥י הָאֱלֹהִ֖ים וְאֶת־תֹּורֹתָֽיו׃
4Q11
[. ]° [. ]°ו̇° [. ]° [. ]
4Q22
[כי יהיה ]להם דבר ו[בו]א̇ אל̇י [ושפטתי בי]ן̇ איש ובי̇[ן רעהו והודעתי ]את חוקי̇ האלהים [ואת תורתיו ]
17
וַיֹּ֛אמֶר חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֖ה אֵלָ֑יו לֹא־טֹוב֙ הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה עֹשֶֽׂה׃
4Q11
[ויא]מ̇[ר חת]ן̇ [מש]ה̇ [א]ל̇י̇ו̇ לא̇ ט[וב הדבר אשר אתה עשה ]
4Q22
[ויאמר חתן משה ]אלי[ו לא ]טוב ה̇ד̇ב̇[ר אשר אתה עשה ]
18
נָבֹ֣ל תִּבֹּ֔ל גַּם־אַתָּ֕ה גַּם־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר עִמָּ֑ךְ כִּֽי־כָבֵ֤ד מִמְּךָ֙ הַדָּבָ֔ר לֹא־תוּכַ֥ל עֲשֹׂ֖הוּ לְבַדֶּֽךָ׃
4Q11
[נבל תבל ]גם̇ א̇ת̇ה̇ ג̇ם̇ ה̇עם ה̇ז̇ה̇ א̇ש̇[ר ע]מ̇ך̇ כ̇י̇ [כ]ב̇[ד ממך הדבר לא תוכל עשהו לבדך ]
4Q22
[נבל תבל גם אתה גם העם ]הז[ה אשר עמך כי כבד ממך הדבר לא תוכל עשהו ]לבד[ך ]
19
עַתָּ֞ה שְׁמַ֤ע בְּקֹלִי֙ אִיעָ֣צְךָ֔ וִיהִ֥י אֱלֹהִ֖ים עִמָּ֑ךְ הֱיֵ֧ה אַתָּ֣ה לָעָ֗ם מ֚וּל הָֽאֱלֹהִ֔ים וְהֵבֵאתָ֥ אַתָּ֛ה אֶת־הַדְּבָרִ֖ים אֶל־הָאֱלֹהִֽים׃
4Q11
עתה ש̇מ̇ע בקולי איע̇צ̇ך̇ ו̇[יהי ]א̇ל̇ה̇ים̇ [ע]מ̇[ך היה אתה לעם מול ]האלה̇י̇[ם ]°° י̇°°° א̇ת̇ ה̇ד̇ב̇ר̇ים̇ א̇ל ה̇א̇לה̇ים̇
4Q22
[עתה שמע בקלי איעצך ויהי אלהים עמך . ]° [. והבאת אתה את הדברים אל האלהים ]
20
וְהִזְהַרְתָּ֣ה אֶתְהֶ֔ם אֶת־הַחֻקִּ֖ים וְאֶת־הַתֹּורֹ֑ת וְהֹודַעְתָּ֣ לָהֶ֗ם אֶת־הַדֶּ֨רֶךְ֙ יֵ֣לְכוּ בָ֔הּ וְאֶת־הַֽמַּעֲשֶׂ֖ה אֲשֶׁ֥ר יַעֲשֽׂוּן׃
4Q11
°°°°° [אתה]ם̇ א̇ת̇ ה̇ח̇ק̇ ים ו̇א̇ת̇ התור̇ות וה[ודעת להם ]א̇ת̇ ה̇ד̇ר̇ך א̇שר̇ יל̇כ̇ו̇ ב̇ה̇ ו̇א̇ת̇ ה̇מע̇ש̇ה̇ אשר̇ יעש̇ון
4Q22
[והזהרתה אתהם את החקים ואת התורת והודעת לה]ם̇ א[ת ]הדרך אש̇[ר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון ]
21
וְאַתָּ֣ה תֶחֱזֶ֣ה מִכָּל־הָ֠עָם אַנְשֵׁי־חַ֜יִל יִרְאֵ֧י אֱלֹהִ֛ים אַנְשֵׁ֥י אֱמֶ֖ת שֹׂ֣נְאֵי בָ֑צַע וְשַׂמְתָּ֣ עֲלֵהֶ֗ם שָׂרֵ֤י אֲלָפִים֙ שָׂרֵ֣י מֵאֹ֔ות שָׂרֵ֥י חֲמִשִּׁ֖ים וְשָׂרֵ֥י עֲשָׂרֹֽת׃
2Q3
[. ]ו̇א̇[תה תחזה מכול העם אנשי חיל יראי אלוהים ]אנשי אמ[ת שונאי בצע ושמת עליהם שרי אלפים ש]ר̇י מאיות [שרי חמשים ושרי עשרות ]
4Q11
ואתה̇ [תחזה ]מ̇כ̇ל ה̇עם א̇נש̇י̇ ח̇יל י̇ר̇א̇י̇ יה̇וה א̇נ̇[ש]י̇ אמת ש̇נ̇א̇י̇ [בצע ושמת ]א̇ת̇ם̇ עליה̇ם̇ ש̇ר̇י̇ א̇לפי̇ם̇ [ש]ר̇י̇ מ̇א̇ ו̇ת̇ ש̇רי ח̇[משים ושרי עשרת ]
4Q22
[ואת]ה̇ תחז[ה ]מכל העם [אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת ש]ו̇נאי בצ[ע ושמת עליה]ם̇ שרי [אלפ]י̇ם וש̇ר̇י מא̇ות וש̇[רי חמשים ושרי עשרת ]
22
וְשָׁפְט֣וּ אֶת־הָעָם֮ בְּכָל־עֵת֒ וְהָיָ֞ה כָּל־הַדָּבָ֤ר הַגָּדֹל֙ יָבִ֣יאוּ אֵלֶ֔יךָ וְכָל־הַדָּבָ֥ר הַקָּטֹ֖ן יִשְׁפְּטוּ־הֵ֑ם וְהָקֵל֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְנָשְׂא֖וּ אִתָּֽךְ׃
2Q3
[ושפטו את העם ב]כ̇ו̇ל [עת והיה כל הדבר הגדל ]
4Q11
[ושפ]ט̇ו̇ א̇ת ה̇ע̇ם ב̇כ̇ל [עת והיה ]כ̇ל ה̇[ד]ב̇ר̇ ה̇ג̇[דול יביאו אליך וכל הדבר הקטן ישפטו הם ו]ה̇ק̇ל̇ מ̇ע̇ליך̇ ו̇נ̇[שאו אתך ]
4Q22
ושפטו [את ]העם בכ̇ל עת ו[הי]ה̇ [כל הדבר הגדל יביאו אליך וכל הדבר ]ה̇[ק]ט̇ן̇ ישפו̇[טו הם והקל מעליך ונשאו אתך ]
23
אִ֣ם אֶת־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ תַּעֲשֶׂ֔ה וְצִוְּךָ֣ אֱלֹהִ֔ים וְיָֽכָלְתָּ֖ עֲמֹ֑ד וְגַם֙ כָּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה עַל־מְקֹמֹ֖ו יָבֹ֥א בְשָׁלֹֽום׃
4Q11
[אם את הדבר הזה תעשה וצוך אלהים ו]יכלת עמד̇ ו̇גם̇ כ̇ל ה̇ע̇ם ה̇זה ע̇ל [מקמו יבא בשלום ]
4Q22
[אם את הד]ב̇ר ה̇זה̇ [ת]ע̇[שה וצוך אלהים ויכלת עמד וגם כל הע]ם̇ ה[זה ]אל מ̇קו̇[מו יבוא בשלום ]
24
וַיִּשְׁמַ֥ע מֹשֶׁ֖ה לְקֹ֣ול חֹתְנֹ֑ו וַיַּ֕עַשׂ כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר אָמָֽר׃
4Q11
[וישמע משה לקו]ל [חתנו ויע]ש̇ כ̇ל̇ א̇ש̇ר̇ א̇מ̇[ר ]
4Q22
[ו ישמע משה לקול ]חתנ[ו ויעש כל א]שר א̇[מר ]
25
וַיִּבְחַ֨ר מֹשֶׁ֤ה אַנְשֵׁי־חַ֨יִל֙ מִכָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֛ם רָאשִׁ֖ים עַל־הָעָ֑ם שָׂרֵ֤י אֲלָפִים֙ שָׂרֵ֣י מֵאֹ֔ות שָׂרֵ֥י חֲמִשִּׁ֖ים וְשָׂרֵ֥י עֲשָׂרֹֽת׃
4Q11
[. . ]° ° ° [. ]
4Q22
[ו יאומר משה אל העם ל]א̇ א̇ו̇כ̇ל̇ [ל]בדי [שאת ]אתכם ׃ י̇ה̇ו̇ה [אלהיכם ]ה̇ר̇ב̇ה̇ [אתכם והנכם ]היום ככוכ̇בי̇ [הש]מ̇ים ל[ר]ו̇ב̇ ׃ יהוה̇ [אלהי ]אבו̇ת̇[יכם יסף עלי]כ̇ם̇ ככם אל[ף פעמי]ם ו̇[יבר]ך̇ אתכ̇[ם כאשר ]ד̇ב̇ר לכ̇ם̇ [׃ א]יכה א[שא ]ל̇בד̇[י ]ט̇ר̇[חכם̇ מש]א̇כם̇ וריבכם ׃ [הבו לכם אנ]שים [חכ]מ̇ים̇ [ונבונ]ים̇ [וידעים לש]בטיכם ואש̇[ימם ברא]ש̇יכ̇[ם ׃ ויענו וי]א̇מר̇[ו טוב הדבר א]שר דברת [לעשות ׃ ויקח את ראשי שבטיהם אנשים חכמים וידעים ויתן ]או[ת]ם̇ ° [. שרי אלפים ושרי מאות שרי ]ח̇משים [ושרי עשרת ושוטרים לש]ב̇טי̇ה̇[ם ׃ ו ]יצו̇ את̇ [שפטיהם לאמר שמעו ]בין א[חיכם ושפטתם צדק בין ]א̇יש [ובין אחיו ובין גרו . ]
26
וְשָׁפְט֥וּ אֶת־הָעָ֖ם בְּכָל־עֵ֑ת אֶת־הַדָּבָ֤ר הַקָּשֶׁה֙ יְבִיא֣וּן אֶל־מֹשֶׁ֔ה וְכָל־הַדָּבָ֥ר הַקָּטֹ֖ן יִשְׁפּוּט֥וּ הֵֽם׃
4Q22
[. ]° א̇ [.וכל הדבר הקטן ישפו]טו הם
27
וַיְשַׁלַּ֥ח מֹשֶׁ֖ה אֶת־חֹתְנֹ֑ו וַיֵּ֥לֶךְ לֹ֖ו אֶל־אַרְצֹֽו׃ פ
4Q22
[וישלח משה את חתנו ]ו̇ילך̇ אל [ארצו ]

Reading a scroll line

[ אבג ]
Grey, in brackets: letters the editor supplied. Where a lacuna runs over three words or more, only its first and last word are set; the words between keep their width but are left blank, so the size of the gap stays visible.
א̇
A dot above the letter: the reading is identified but uncertain.
°
A letter surviving only as illegible traces.
.
A lost letter inside a lacuna.

Everything else in a manuscript line is extant text. The verse-final ׃ is not printed there, and the scroll lines are consonantal throughout. Sigla are those of the ETCBC dataset.

Hover over any word, in either text, for its lexeme and morphology; on a touch screen, tap it. A word underlined with dots carries a qere, and the card gives the form to be read.