1
וַתִּתְפַּלֵּ֤ל חַנָּה֙ וַתֹּאמַ֔ר עָלַ֤ץ לִבִּי֙ בַּֽיהוָ֔ה רָ֥מָה קַרְנִ֖י בַּֽיהוָ֑ה רָ֤חַב פִּי֙ עַל־אֹ֣ויְבַ֔י כִּ֥י שָׂמַ֖חְתִּי בִּישׁוּעָתֶֽךָ׃
4Q51
[ותאמר עלץ לבי ביהוה ]רמ̇ה קרני בי[הו]ה [רחב פי על אויבי שמחתי בישועתך ]
2
אֵין־קָדֹ֥ושׁ כַּיהוָ֖ה כִּ֣י אֵ֣ין בִּלְתֶּ֑ךָ וְאֵ֥ין צ֖וּר כֵּאלֹהֵֽינוּ׃
4Q51
[כ]י̇א אין קדו̇ש כיה̇[וה ואין צדיק כאלוהינו ואין בלת]ך ואין צור כאלוהינו
3
אַל־תַּרְבּ֤וּ תְדַבְּרוּ֙ גְּבֹהָ֣ה גְבֹהָ֔ה יֵצֵ֥א עָתָ֖ק מִפִּיכֶ֑ם כִּ֣י אֵ֤ל דֵּעֹות֙ יְהוָ֔ה ולא נִתְכְּנ֖וּ עֲלִלֹֽות׃
4Q51
[אל תרבו תדברו גבהה אל יצא ע]ת̇ק מ̇פיכם כי אל דעת̇ [יהוה ואל תוכן עללותיו ]
4
קֶ֥שֶׁת גִּבֹּרִ֖ים חַתִּ֑ים וְנִכְשָׁלִ֖ים אָ֥זְרוּ חָֽיִל׃
4Q51
[קשת גבורי]ם̇ ח̇תה ונ[כ]שלים אז[רו חיל ]
5
שְׂבֵעִ֤ים בַּלֶּ֨חֶם֙ נִשְׂכָּ֔רוּ וּרְעֵבִ֖ים חָדֵ֑לּוּ עַד־עֲקָרָה֙ יָלְדָ֣ה שִׁבְעָ֔ה וְרַבַּ֥ת בָּנִ֖ים אֻמְלָֽלָה׃
4Q51
[שבעים בלחם נשכרו ורעבים חד]ל̇[ו עד ע]ק̇ר̇ה ילדה̇ [שבעה ורבת בנים אמללה ]
6
יְהוָ֖ה מֵמִ֣ית וּמְחַיֶּ֑ה מֹורִ֥יד שְׁאֹ֖ול וַיָּֽעַל׃
4Q51
[יהוה ממית ומח]יה מור̇י̇ד̇ [שאול ויעל ]
7
יְהוָ֖ה מֹורִ֣ישׁ וּמַעֲשִׁ֑יר מַשְׁפִּ֖יל אַף־מְרֹומֵֽם׃
4Q51
[יהוה מוריש ומעשיר משפיל ]א̇ף [מרומם ]
8
מֵקִ֨ים מֵעָפָ֜ר דָּ֗ל מֵֽאַשְׁפֹּת֙ יָרִ֣ים אֶבְיֹ֔ון לְהֹושִׁיב֙ עִם־נְדִיבִ֔ים וְכִסֵּ֥א כָבֹ֖וד יַנְחִלֵ֑ם כִּ֤י לַֽיהוָה֙ מְצֻ֣קֵי אֶ֔רֶץ וַיָּ֥שֶׁת עֲלֵיהֶ֖ם תֵּבֵֽל׃
4Q51
[מקים מעפר דל ומאשפות ירים אביון להושיב עם ]נדי̇ב[ים וכסא כבוד ינחלם כי ליהוה מצוקי ארץ וישת ]עליהם ת̇ב̇[ל ]
9
רַגְלֵ֤י חסידו יִשְׁמֹ֔ר וּרְשָׁעִ֖ים בַּחֹ֣שֶׁךְ יִדָּ֑מּוּ כִּֽי־לֹ֥א בְכֹ֖חַ יִגְבַּר־אִֽישׁ׃
4Q51
ודרך ח[סידיו ישמור ורשעים בחשך ידמו ]נתן נד̇[ר ]ל̇[נוד]ר̇ ויברך ש[נות צדיק כי לוא בכח יגבר איש ]
10
יְהוָ֞ה יֵחַ֣תּוּ מריבו עלו בַּשָּׁמַ֣יִם יַרְעֵ֔ם יְהוָ֖ה יָדִ֣ין אַפְסֵי־אָ֑רֶץ וְיִתֶּן־עֹ֣ז לְמַלְכֹּ֔ו וְיָרֵ֖ם קֶ֥רֶן מְשִׁיחֹֽו׃ פ
4Q51
יהוה יח̇ת מר[י]בו מי ק̇[דוש כיהוה . . ]°ת̇ם בשלמ° [. אל יתהלל חכם בחכמתו ]ו̇א̇ל י̇ת̇[ה]ל[ל הגבור בגבורתו ואל יתהלל עשיר בעשרו כי בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע את יהוה ולעשו]ת̇ מש̇[פט וצדקה בתוך הארץ יהוה עלה בשמים ]וירעם [יהוה ידין אפסי ארץ ויתן עז למלכנו וירם קרן ]משיחו
11
וַיֵּ֧לֶךְ אֶלְקָנָ֛ה הָרָמָ֖תָה עַל־בֵּיתֹ֑ו וְהַנַּ֗עַר הָיָ֤ה מְשָׁרֵת֙ אֶת־יְהוָ֔ה אֶת־פְּנֵ֖י עֵלִ֥י הַכֹּהֵֽן׃
4Q51
° [. ]
13
וּמִשְׁפַּ֥ט הַכֹּהֲנִ֖ים אֶת־הָעָ֑ם כָּל־אִ֞ישׁ זֹבֵ֣חַ זֶ֗בַח וּבָ֨א נַ֤עַר הַכֹּהֵן֙ כְּבַשֵּׁ֣ל הַבָּשָׂ֔ר וְהַמַּזְלֵ֛ג שְׁלֹ֥שׁ־הַשִּׁנַּ֖יִם בְּיָדֹֽו׃
not preserved in any manuscript
14
וְהִכָּ֨ה בַכִּיֹּ֜ור אֹ֣ו בַדּ֗וּד אֹ֤ו בַקַּלַּ֨חַת֙ אֹ֣ו בַפָּר֔וּר כֹּ֚ל אֲשֶׁ֣ר יַעֲלֶ֣ה הַמַּזְלֵ֔ג יִקַּ֥ח הַכֹּהֵ֖ן בֹּ֑ו כָּ֚כָה יַעֲשׂ֣וּ לְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל הַבָּאִ֥ים שָׁ֖ם בְּשִׁלֹֽה׃
not preserved in any manuscript
15
גַּם֮ בְּטֶרֶם֮ יַקְטִר֣וּן אֶת־הַחֵלֶב֒ וּבָ֣א׀ נַ֣עַר הַכֹּהֵ֗ן וְאָמַר֙ לָאִ֣ישׁ הַזֹּבֵ֔חַ תְּנָ֣ה בָשָׂ֔ר לִצְלֹ֖ות לַכֹּהֵ֑ן וְלֹֽא־יִקַּ֧ח מִמְּךָ֛ בָּשָׂ֥ר מְבֻשָּׁ֖ל כִּ֥י אִם־חָֽי׃
not preserved in any manuscript
16
וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו הָאִ֗ישׁ קַטֵּ֨ר יַקְטִיר֤וּן כַּיֹּום֙ הַחֵ֔לֶב וְקַ֨ח־לְךָ֔ כַּאֲשֶׁ֥ר תְּאַוֶּ֖ה נַפְשֶׁ֑ךָ וְאָמַ֥ר׀ לו כִּ֚י עַתָּ֣ה תִתֵּ֔ן וְאִם־לֹ֖א לָקַ֥חְתִּי בְחָזְקָֽה׃
4Q51
וענה האיש ו̇א̇[מ]ר̇ אל נער הכוהן יקטר הכוהן כיום ה̇[חלב ]וקח לך מכול א̇שר תאוה נפשך ואמר לא כי עתה תתן ול̇ק̇[חתי ]בחזק כבשלת [ה]בשר יקח את מזלג שלוש השנים [בידו והכה ]בסיר או ב̇פ̇רור̇ [כו]ל אשר יעלה המזלג יקח אם [רע הוא ואם ]טוב לב̇ד מח̇[זה התנופה ושו]ק הימין
17
וַתְּהִ֨י חַטַּ֧את הַנְּעָרִ֛ים גְּדֹולָ֥ה מְאֹ֖ד אֶת־פְּנֵ֣י יְהוָ֑ה כִּ֤י נִֽאֲצוּ֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֵ֖ת מִנְחַ֥ת יְהוָֽה׃
4Q51
ותהי חטא[ת הנערים ]גדלה מאד̇ [לפני י]ה̇וה כי נאצו את מנחת יהוה̇
18
וּשְׁמוּאֵ֕ל מְשָׁרֵ֖ת אֶת־פְּנֵ֣י יְהוָ֑ה נַ֕עַר חָג֖וּר אֵפֹ֥וד בָּֽד׃
4Q51
ושמואל מש̇[רת את פני י]הוה נער חוגר אפוד בד
19
וּמְעִ֤יל קָטֹן֙ תַּעֲשֶׂה־לֹּ֣ו אִמֹּ֔ו וְהַעַלְתָ֥ה לֹ֖ו מִיָּמִ֣ים׀ יָמִ֑ימָה בַּֽעֲלֹותָהּ֙ אֶת־אִישָׁ֔הּ לִזְבֹּ֖חַ אֶת־זֶ֥בַח הַיָּמִֽים׃
4Q51
[ומעיל קטן ]תעשה [לו אמו והע]לתה לו̇ מימים̇ ימימה ב̇ע̇ל̇[ותה את אישה ]לזבוח את זב[ח הימי]ם
20
וּבֵרַ֨ךְ עֵלִ֜י אֶת־אֶלְקָנָ֣ה וְאֶת־אִשְׁתֹּ֗ו וְאָמַר֙ יָשֵׂם֩ יְהוָ֨ה לְךָ֥ זֶ֨רַע֙ מִן־הָאִשָּׁ֣ה הַזֹּ֔את תַּ֚חַת הַשְּׁאֵלָ֔ה אֲשֶׁ֥ר שָׁאַ֖ל לַֽיהוָ֑ה וְהָלְכ֖וּ לִמְקֹמֹֽו׃
4Q51
וברך על[י ]את א[לקנה ואת אשתו ]לאמר ישלם י[הוה ]לך זרע מן האשה̇ הזאת̇ ת̇ח̇[ת השאלה ]אשר השאיל[ת לי]ה̇וה וילך האיש̇ למ̇קומו
21
כִּֽי־פָקַ֤ד יְהוָה֙ אֶת־חַנָּ֔ה וַתַּ֛הַר וַתֵּ֥לֶד שְׁלֹשָֽׁה־בָנִ֖ים וּשְׁתֵּ֣י בָנֹ֑ות וַיִּגְדַּ֛ל הַנַּ֥עַר שְׁמוּאֵ֖ל עִם־יְהוָֽה׃ ס
4Q51
ויפקד יה[וה את ]חנה ותלד עוד של̇[ו]ש̇ה בנים ושתי בנות ויג̇ד̇ל̇ שם [שמואל ]לפני י[הוה ]
22
וְעֵלִ֖י זָקֵ֣ן מְאֹ֑ד וְשָׁמַ֗ע אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר יַעֲשׂ֤וּן בָּנָיו֙ לְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֵ֤ת אֲשֶֽׁר־יִשְׁכְּבוּן֙ אֶת־הַנָּשִׁ֔ים הַצֹּ֣בְאֹ֔ות פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מֹועֵֽד׃
4Q51
ועלי זקן מאד בן תשעים שנ̇ה [ושמונה שנים ]וישמע̇ [את ]אשר [עו]שים בניו לבני י̇ש̇רא̇ל̇
23
וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם לָ֥מָּה תַעֲשׂ֖וּן כַּדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֤י שֹׁמֵ֨עַ֙ אֶת־דִּבְרֵיכֶ֣ם רָעִ֔ים מֵאֵ֖ת כָּל־הָעָ֥ם אֵֽלֶּה׃
4Q51
ו̇[יאמר להם למה ]תעשו̇[ן כדברים האל]ה̇ א[ש]ר̇ א̇ני [שו]מ̇[ע ]מ̇דבר̇י̇[ם בכם מפי עם יהוה ]
24
אַ֖ל בָּנָ֑י כִּ֠י לֹֽוא־טֹובָ֤ה הַשְּׁמֻעָה֙ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִ֣י שֹׁמֵ֔עַ מַעֲבִרִ֖ים עַם־יְהוָֽה׃
4Q51
[אל בני כי לוא טובה הש]מ̇ועה אשר אנכ̇י שו̇מ̇[ע אל תעשון כן כי לו]א̇ טוב[ות השמועות ]אשר אנ̇י שומע מעב̇ר̇[ים עם יהוה ]
25
אִם־יֶחֱטָ֨א אִ֤ישׁ לְאִישׁ֙ וּפִֽלְלֹ֣ו אֱלֹהִ֔ים וְאִ֤ם לַֽיהוָה֙ יֶֽחֱטָא־אִ֔ישׁ מִ֖י יִתְפַּלֶּל־לֹ֑ו וְלֹ֤א יִשְׁמְעוּ֙ לְקֹ֣ול אֲבִיהֶ֔ם כִּֽי־חָפֵ֥ץ יְהוָ֖ה לַהֲמִיתָֽם׃
4Q51
[אם ]ח̇טוא [יחטא איש לאיש ופללו ]ל[ו ]אל יהוה ו̇[אם ליהוה יחטא איש מי יתפלל לו ולוא ישמעו ל]קול כיא [חפ]ץ̇ [יחפץ יהוה להמיתם ]
26
וְהַנַּ֣עַר שְׁמוּאֵ֔ל הֹלֵ֥ךְ וְגָדֵ֖ל וָטֹ֑וב גַּ֚ם עִם־יְהוָ֔ה וְגַ֖ם עִם־אֲנָשִֽׁים׃ ס
4Q51
[והנער שמואל הולך וגדל וטוב גם ע]ם̇ י̇ה̇[וה ]ו̇ג̇ם עם [אנשים ]
27
וַיָּבֹ֥א אִישׁ־אֱלֹהִ֖ים אֶל־עֵלִ֑י וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הֲנִגְלֹ֤ה נִגְלֵ֨יתִי֙ אֶל־בֵּ֣ית אָבִ֔יךָ בִּֽהְיֹותָ֥ם בְּמִצְרַ֖יִם לְבֵ֥ית פַּרְעֹֽה׃
4Q51
[ויבוא איש אלוהים אל עלי ו]י̇אמר כה אמר יהוה [נגלה נגליתי אל בית אביך בהיותם במצ]ר̇ים עבדים לבית̇ [פרעה ]
28
וּבָחֹ֣ר אֹ֠תֹו מִכָּל־שִׁבְטֵ֨י יִשְׂרָאֵ֥ל לִי֙ לְכֹהֵ֔ן לַעֲלֹ֣ות עַֽל־מִזְבְּחִ֗י לְהַקְטִ֥יר קְטֹ֛רֶת לָשֵׂ֥את אֵפֹ֖וד לְפָנָ֑י וָֽאֶתְּנָה֙ לְבֵ֣ית אָבִ֔יךָ אֶת־כָּל־אִשֵּׁ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
4Q51
[ובחור את בית אביך מכול ]ש̇בטי ישראל לי לכוהן [לעלות על מזבחי ולהקטיר קטרת ו]לשאת אפו̇ד ואתנה לבית [אביך את כול אשי בני ישראל לאכ]ל̇
29
לָ֣מָּה תִבְעֲט֗וּ בְּזִבְחִי֙ וּבְמִנְחָתִ֔י אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי מָעֹ֑ון וַתְּכַבֵּ֤ד אֶת־בָּנֶ֨יךָ֙ מִמֶּ֔נִּי לְהַבְרִֽיאֲכֶ֗ם מֵרֵאשִׁ֛ית כָּל־מִנְחַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל לְעַמִּֽי׃
4Q51
ולמה תב̇יט בזבחי ובמנחתי [צרת עין ותכבד את בניך ממני ]ל̇הב̇ר̇יך מרא̇ש כול מנחות [ישראל לפני ]
30
לָכֵ֗ן נְאֻם־יְהוָה֮ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ אָמֹ֣ור אָמַ֔רְתִּי בֵּֽיתְךָ֙ וּבֵ֣ית אָבִ֔יךָ יִתְהַלְּכ֥וּ לְפָנַ֖י עַד־עֹולָ֑ם וְעַתָּ֤ה נְאֻם־יְהוָה֙ חָלִ֣ילָה לִּ֔י כִּֽי־מְכַבְּדַ֥י אֲכַבֵּ֖ד וּבֹזַ֥י יֵקָֽלּוּ׃
4Q51
[על כן כה אמר יהוה א]ל̇[הי ישרא]ל̇ אמרתי ב[יתך ובית אביך יתהלכו לפני עד עולם ועתה ]ל̇כ̇ן̇ נ̇[א]ם̇ י̇ה̇[וה ח]ל̇[ילה לי כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו ]
31
הִנֵּה֙ יָמִ֣ים בָּאִ֔ים וְגָֽדַעְתִּי֙ אֶת־זְרֹ֣עֲךָ֔ וְאֶת־זְרֹ֖עַ בֵּ֣ית אָבִ֑יךָ מִֽהְיֹ֥ות זָקֵ֖ן בְּבֵיתֶֽךָ׃
4Q51
[הנה י]מ̇[י]ם̇ באים וגדעת[י את זרעך וזרע בית אביך ]
32
וְהִבַּטְתָּ֙ צַ֣ר מָעֹ֔ון בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־יֵיטִ֖יב אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה זָקֵ֛ן בְּבֵיתְךָ֖ כָּל־הַיָּמִֽים׃
4Q51
[ולוא ]י̇היה לך זקן ב̇ב̇יתי כול [הימים ]
33
וְאִ֗ישׁ לֹֽא־אַכְרִ֤ית לְךָ֙ מֵעִ֣ם מִזְבְּחִ֔י לְכַלֹּ֥ות אֶת־עֵינֶ֖יךָ וְלַאֲדִ֣יב אֶת־נַפְשֶׁ֑ךָ וְכָל־מַרְבִּ֥ית בֵּיתְךָ֖ יָמ֥וּתוּ אֲנָשִֽׁים׃
4Q51
[ואיש לוא אכרית לך מעם ]מזבחי לכלות א̇[ת ]עיניו ו[להדיב את נפשו וכול מרבית ביתך ]יפולו̇ בחרב אנשים
34
וְזֶה־לְּךָ֣ הָאֹ֗ות אֲשֶׁ֤ר יָבֹא֙ אֶל־שְׁנֵ֣י בָנֶ֔יךָ אֶל־חָפְנִ֖י וּפִֽינְחָ֑ס בְּיֹ֥ום אֶחָ֖ד יָמ֥וּתוּ שְׁנֵיהֶֽם׃
4Q51
ו[זה לך האות אשר יבוא על שני בניך הא]ל̇[ה ח]פ̇ני ופינח̇[ס ביום אחד ימותו שניהם בחרב אנשים ]
35
וַהֲקִימֹתִ֥י לִי֙ כֹּהֵ֣ן נֶאֱמָ֔ן כַּאֲשֶׁ֛ר בִּלְבָבִ֥י וּבְנַפְשִׁ֖י יַעֲשֶׂ֑ה וּבָנִ֤יתִי לֹו֙ בַּ֣יִת נֶאֱמָ֔ן וְהתְהַלֵּ֥ךְ לִפְנֵֽי־מְשִׁיחִ֖י כָּל־הַיָּמִֽים׃
4Q51
[והקי]מ̇ו̇[תי ]ל̇[י כוהן נאמן אשר כול אשר בלבבי ובנפשי יעש]ה̇ ובניתי ל[ו בית נאמן והתהלך לפני משיחי כול הימים ]
36
וְהָיָ֗ה כָּל־הַנֹּותָר֙ בְּבֵ֣יתְךָ֔ יָבֹוא֙ לְהִשְׁתַּחֲוֹ֣ת לֹ֔ו לַאֲגֹ֥ורַת כֶּ֖סֶף וְכִכַּר־לָ֑חֶם וְאָמַ֗ר סְפָחֵ֥נִי נָ֛א אֶל־אַחַ֥ת הַכְּהֻנֹּ֖ות לֶאֱכֹ֥ל פַּת־לָֽחֶם׃ ס
4Q51
[והי]ה̇ [כו]ל הנו̇תר [בביתך יבוא להשתחות לו לאגורת כסף וככר לח]ם̇ לאמור [ספחני נא אל אחת הכהנות לאכול פת לחם יהוה ]